ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל, מנתח את ההתפתחויות בשווקים ומתמודד עם השאלה האם עלולה להתפוצץ בועה פיננסית חדשה. בראיון ל"בנקאות" הוא מתאר את הדיאטה החריפה שעבר הבנק בעולם בחמש השנים האחרונות, ומסביר מדוע הוא יוצא ממדינות מובילות ונכנס למקסיקו ולאפריקה. וישראל? עיקר העניין ימשיך להיות בחברות הגדולות במשק, בסקטור הגז הפורח, בהשקעות של המוסדיים בחו"ל ובחדשנות הפינטק
כמי שעומד בשנה האחרונה בראש הסניף הגדול ביותר של בנק זר בישראל, שותף ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל, למגוון חוויות בעולם הבנקאי – הן כחלק מבנק גלובלי שספג זעזוע במשבר הפיננסי האחרון ונפרד מ-90 אלף עובדים, והן כנציג של בנק זר שמתמודד עם תחרות לא קלה מול הבנקים המקומיים.
בראיון למגזין "בנקאות" מתייחס קורני גם לשאלה ששבה ועולה באחרונה בתדירות גבוהה – תדמיתם הלא אהודה של הבנקאים. "צריך להודות כי בנקודת זמן מסוימת היה צדק בשנאה לבנקאים בעולם, כי היו יותר מדיי מנהלים שקיבלו בונוסים יותר מדיי גדולים בשנים הטבות, ובשנים הרעות הם לקחו יותר מדיי סיכון. אבל המצב כיום השתנה לגמרי, ואני רואה את זה גם בסיטי. רמת הרגולציה והדגשים על ציות ואתיקה הם בהיקפים שלא היו אף פעם, והבנקים מגייסים עובדים בתחום הציות בהיקפים גדולים מאוד", הוא אומר.
איך רואים בסיטי את ההתפתחויות בכלכלה העולמית?
"עדיין קיימת דאגה ביחס למצב הכלכלי באירופה, הבעיות לא נעלמו וייקח עוד זמן עד שאירופה תצא מהמשבר. אמנם המצב כיום לא דומה לתמונת המצב לפני כשנתיים, כאשר היה איום שיוון תצא מהאיחוד האירופי, אבל מדינות אירופה עדיין סובלות מבעיות מבניות משמעותיות, בעיקר משיעורי אבטלה גבוהים בקרב הדור הצעיר, וכנראה שהן יצטרכו לבצע צעדי צנע נוספים כדי לצאת מהמשבר. בנוסף, האירופאים נמצאים בפיגור של מספר שנים אחרי ארה"ב בתהליך ההתאוששות הכלכלית. למרות שכולם מאוד רוצים שאירופה תהיה מאוחדת, היא לא מאוחדת כמו השוק האמריקאי, כך שהמצב באירופה ישפיע לרעה על הצמיחה בעולמית.
"אופק חיובי רואים באזור של אמריקה הלטינית, במיוחד מקסיקו. סיטי מחזיק במדינה הזו את אחד הבנקים הגדולים, ואנחנו משקיעים שם בהיקפים ניכרים. משאבים רבים מופנים גם לשווקים הצומחים בעולם, כולל באפריקה".
יש באחרונה באאז גדול סביב אפריקה.
"נכון, אבל סיטי, שפרוס בעולם ביותר מ-100 מדינות, נמצא באפריקה כבר הרבה זמן. נכנסנו לאפריקה לפני שהחל הבאאז סביב ההשקעות שם, והצמיחה שלנו ביבשת הזו הגיעה לרמה דו-ספרתית. רוב הבנקים הגדולים בעולם עובדים עם אפריקה, אבל לרובם אין נוכחות מקומית, וזה היתרון שלנו".
מה אתם צופים ביחס למשק הישראל?
"המשק הישראלי הוכיח את עצמו בעשור האחרון בביצועי צמיחה בשיעורים מעל הממוצע במדינות ה-OECD. ישראל נחשבת לשוק שנמצא בין השווקים המתפתחים למפותחים, יותר קרובה למפותחים, ובהגדרות של סיטי, ישראל היא חלק ממערב אירופה. לישראל יש תלות ביצוא, כך שהיא מושפעת מההתפתחויות בצמיחה העולמית. הצפי הוא שהמשק הישראלי יצמח בשיעורים נמוכים יותר בהשוואה לשנים האחרונות, אבל אני מאמין שהוא עדיין יראה ביצועים טובים יותר מהנתונים של ה-OECD.
"הממשלה מבינה את המצב שבו נמצא המשק ופועלת ליצירת שווקים חדשים, כולל שיתופי פעולה בסין, חברות סיניות שנכנסות להשקעה בישראל, וניסיונות להעביר חלק מנתח היצוא שהתמקד באירופה ובארה"ב, לשווקים אחרים – אסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה. זה תהליך שלוקח זמן אבל נעשות פעולות נכונות, כולל הניסיונות לשלב יותר את החרדים והערבים במעגל העבודה – מהלך שיכול לפתח מנועי צמיחה נוספים בעתיד. וכמובן – אם יום אחד יהיה באמת שלום אמיתי, ישראל יכולה להיות שער עולמי לכל המזרח התיכון.
"הצמיחה שלנו תבוא מיצוא שירותים ולא מסחורות. זה חוזר לכל מה שאנחנו יודעים על ה-start-up nation והחדשנות שמאפיינת את ישראל. עובדה שכל החברות הבינלאומיות ממשיכות לבוא לפה, כולל סיטי שהקים כאן מרכז פיתוח, שהוא היחיד באירופה ובעולם שמתרכז בחדשנות של חדרי עסקאות".
אבל נראה שכבר כולם גילו את הפטנט של ישראל בתחום החדשנות ונבנים מרכזי היי-טק בערים רבות בעולם.
"זה נכון. ישראל היתה ראשונה בפיתוח מרכזים כאלה והצליחה, וברור שמנסים וינסו להעתיק את המודל הזה למקומות אחרים. אני לא מתייחס לערים כמו לונדון וניו-יורק שהיו ותמיד יישארו מרכזים גדולים, אבל דבלין, סינגפור והודו הן דוגמאות טובות למרכזים שמתחרים בנו. גם לסיטי יש מרכזי פיתוח בהודו, בסין ובשווקים מתפתחים אחרים, שהם הרבה יותר זולים מישראל, וישראל לא בהכרח יותר זולה מניו-יורק ולונדון. אבל התוצאה של הפעילות בישראל שונה מכל מקום אחר. מישראל יוצאים הדברים היותר חדשניים. כאשר סיטי מטילים פרויקט על המרכז בהודו, הוא חוזר בדיוק כפי שהם רוצים, וכאשר הם מבקשים מהמרכז בישראל לבצע אותו, הוא חוזר בצורה שונה, טובה יותר, וזה מה שהעולם מחפש כאן – את הייחודיות והחדשנות".
השווקים הפיננסים בעולם מושפעים בשנים האחרונות מרמת הריבית הנמוכה, שמזינה כניסה של כספים לשוק ההון. מתי המגמה הזו צפויה להשתנות?
"כבר שנתיים כולם מנסים להעריך מתי ארה"ב, שכנראה תהיה הראשונה, תעלה את הריבית. כנראה שבשנת 2015 נראה סימנים ראשונים לעליית ריבית. צריך לומר את האמת, שאם היינו מדברים בסוף 2013, הייתי אומר שהתהליך הזה יתחיל כבר בסוף 2014, אבל כיום אני מאמין שבשנת 2015 יהיו סימנים שהמצב הרבה יותר יציב וכיוון הריבית ישתנה.
"השינוי הזה כשלעצמו יכול להוביל לבעיות ולהשפיע על ההשקעות של כל הקרנות בשוק ההון. התהליך שמנהל הבנק המרכזי בארה"ב מאוד מסובך, אבל ראשי הפד מבינים את זה. כבר היו ניסינות לשנות את הציפייה של השוק, אבל כיום הבנקים המרכזיים בעולם מתנהלים בהרבה יותר שקיפות בהשוואה לעבר. תהליך העלאת הריבית יתחיל כאמור בארה"ב ויעבור זמן לא קצר עד שהוא יגיע לאירופה, שבה כבר רואים ריביות שליליות. זה יכול להימשך עוד מספר שנים".
עד שזה יקרה, האם אין סכנה שהשווקים כבר נמצאים בסוג של בועה?
"תלוי איך מסתכלים על זה. חברות בעולם לא ממהרות לגייס עוד כסף, ורואים תופעות שבנקים, בגלל עודפי נזילות גדולים, מעוניינים לתת כספים לחברות. אבל בגלל התוצאות הקשות של המשבר הפיננסי ב-2008, גופים עסקיים חוששים יותר ממינופים. תמיד קיימת סכנה, וזה נכון שהשווקים רק עלו בשלוש השנים האחרונות, אבל כולם הרבה יותר זהירים מהתפתחות של מינוף אשראי. רואים את זה בשוק הדיור בכל העולם. גם בארה"ב לא ניתן לקבל כיום מימון בשיעור של יותר מ-70%, כאשר לפני המשבר הפיננסי ניתן היה לקבל מימון בשיעור של 110%. אני לא אומר שבעוד עשרות שנים זה לא יקרה שוב, כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל הייתי רוצה להאמין שזה לא יחזור על עצמו אחרי חמש שנים".
התדמית של בנקאים לא מזהירה באף מקום בעולם. איך זה נראה בעיניים של בנק זר שפועל בישראל?
"יש בדיחה על מורה בכיתה, שפעם היו מספרים על עורכי דין ורואי חשבון והיום מספרים אותה על בנקאים: המורה שואלת תלמידים במה ההורים שלהם עוסקים. דוד אומר שאבא שלו בנאי, שרה אומרת שאבא שלה רואה חשבון, ושגית אומרת שאבא שלה יושב בבית סוהר על רצח. אחרי שכל התלמידים עונים, היא פונה שוב לשגית ושואלת: למה אמרת שאבא שלך יושב בבית סוהר, הרי זה לא נכון. אז שגית עונה: מה את רוצה שאגיד, שהוא בנקאי?
"צריך להודות כי בנקודת זמן מסוימת היה צדק בשנאה לבנקאים בעולם, כי היו יותר מדיי מנהלים שקיבלו בונוסים יותר מדיי גדולים בשנים הטבות, ובשנים הרעות הם לקחו יותר מדיי סיכון. אבל המצב כיום השתנה לגמרי, ואני רואה את זה גם בסיטי. רמת הרגולציה והדגשים על ציות ואתיקה הם בהיקפים שלא היו אף פעם, והבנקים מגייסים עובדים בתחום הציות בהיקפים גדולים מאוד.
"הנושא הזה עומד אצלנו בראש סדר היום של כל בכירי הבנק, החל מהמנכ"ל של סיטי. הוא אומר בפירוש, שאם בעבר בבנקים העדיפו לטפל בהפרות רגולטוריות שביצעו עובדים ב'תוך הבית', כיום הבנקים עצמם מעבירים מקרים כאלה לרשויות החקירה, כדי להרתיע עובדים אחרים. יותר מכך: המסר לעובדי הבנק הוא שפגיעה צפויה לא רק לעובד שמבצע את העבירה, אלא גם לכל עובד אחר שהיה מודע לה ולא הביא אותה לידיעת הבנק. כולם נושאים באחריות קולטיבית".
אין בתהליך הזה הגזמה מיותרת?
"לאורך השנים רואים תהליך גלי של רגולציה, בתגובה למשברים שמתרחשים בשווקים. כיום אנחנו נמצאים קרוב לקצה העליון של גל כזה, ואני מעריך שנמשיך לראות החמרה ברגולציה בשנה-שנתיים הקרובות. השינויים מתרחשים כאשר תהליכי החמרה כאלה מביאים את הבנקים לרמת תשואות נמוכה מאוד, כך שלא כדאי להשקיע בהם. זה לא יחזיר את רמת הרגולציה לעידן הקודם, אבל אני מעריך שבעוד מספר שנים צפויה הרפייה מסוימת בתחום הרגולטורי. גם בישראל מסתכלים על מה שעושים בארה"ב ובאירופה ומנסים להתאים את זה לשוק המקומי. המשמעות היא שהבנקים צריכים להשקיע הרבה כסף כדי לעמוד בכל הדרישות הרגולטוריות".
הביקורת בתחום העמלות והמרווחים, שנשמעת לעיתים קרובות בישראל, מוכרת גם בבנקאות העולמית? האם הבנקים משנים מודלים של פעילות?
"הביקורת מתייחסת בעיקר לתחום הקמעונאי, ואני לא מומחה בתחום הזה, אבל לדעתי ההבדלים נובעים מהנושא השיווקי. אולי במדינות אחרות אין עמלת שורה או עמלה אחרת שמשלמים בישראל, אבל הבנקים בעולם גובים את העמלות בצורה אחרת. אם היתה בישראל אפשרות לעשות כל כך הרבה כסף מעמלות בעולם הקמעונאי, אז הרבה בנקים זרים היו נכנסים לישראל כדי לאסוף את כל הכסף הזה.
"בכל תקופה יש נושא יותר פופלרי בשיח הציבורי – פעם התמקדו בטייקונים ובקונצרנים הגדולים והיום זה מכוון נגד הבנקים. בעתיד זה יעבור לתחום אחר. המחאה החברתית התחילה כנגד מחירי הקוטג' של תנובה. מי זוכר את זה היום?"
המערכת הבנקאית בישראל תחרותית?
"אנחנו בסך הכל מדינה של כשמונה מיליון תושבים, ובתחום הקמעונאי פועלים כאן חמישה-שישה בנקים. בהשוואה עולמית יחס כזה בין מספר הבנקים לאוכלוסיה נמצא בצד הגבוה, כך שאני לא בטוח שצריך להכניס עוד בנקים מתחרים. אני מניח שבעתיד נראה בנקים אינטרנטיים שינסו להתחרות מול הבנקים הקיימים בתחום הקמעונאי ויציעו עמלות יותר נמוכות, אבל בסופו של דבר אם הבנקים האלה ירצו להרוויח כסף, הלקוחות ישלמו את זה בצורה אחרת".
איך סיטי נראה כיום, בהשוואה לבנק שהיה בשנת 2008 ערב המשבר?
"כמו אדם שמשמין יותר מדיי, גם סיטי ביצע דיאטה מאוד חריפה ומצבת העובדים שלו ירדה מ-350 אלף ל-260 אלף איש. כל החלטה שמתקבלת בבנק, כולל גיוס של עוד עובד, חייבת לעבור סדרת אישורים. הבנק בוחן כל עובד וכל פעילות עסקית, ואם רואים שפעילות מסוימת לא מניבה רווחים, מפסיקים אותה.
"ההחלטה הכי חשובה שהתקבלה בסיטי היא לבחון את הביזנס שלו ולהחליט שהוא לא רוצה להיות סופרמרקט פיננסי לכולם. הבנק רוצה להתרכז בפעילויות שהוא מוביל בהן, והמשמעות היא שבמקומות רבים בעולם לא כדאי לו לפעול בתחום הקמעונאי, במיוחד כאשר אין לסיטי הובלת שוק באותה מדינה והוא ממוקם מתחת לחמשת הבנקים הגדולים. ברוב המקרים, אם אתה במקום יותר נמוך מחמשת המובילים בבנקאות, לא תצליח לייצר מספיק הכנסות כדי להגיע לרמת רווחיות הולמת.
"זה הוביל למכירת הפריסה הקמעונאית במספר מדינות, כולל בגרמניה, ספרד, יוון וטורקיה. אנחנו ממשיכים להחזיק בפריסה קמעונאית רק במדינות שסיטי מאמין בהן מבחינה מאקרו-כלכלית, כמו מקסיקו, קוריאה וכמובן בארה"ב שהיא מדינת הבית של סיטי.
"הכיוון האסטרטגי הוא להתרכז בגלובלזיציה, בשווקים העולמיים, לשרת חברות מתפתחות שרוצות להגיע לשווקים העולמיים וללוות את הלקוחות של סיטי באזורים הגאוגרפיים שבהם מתרחשת הצמיחה שלהם. זו בעצם היתה האסטרטגיה של סיטי כאשר הבנק נוסד לפני 200 שנה. ליווינו חברות מסוג יבמ וקוקה קולה כאשר הן יצאו מארה"ב למדינות אחרות, וחברות כאלה ממשיכות לעבוד איתנו עד היום. הן התרגלו למערכות ולצורת העבודה שמאפיינת את הבנק בכל העולם".
יש חשיבה לטווח הארוך יותר על מודל הבנקאות בכלל? מצד אחד, הבנקים נדרשים להשתכלל טכנולוגית ומצד שני הם גם מאוימים על ידי יוזמות טכנולוגיות. אולי המודל צריך להשתנות.
"רף הכניסה לבנקאות הוא מאוד גבוה, בגלל רגולציה והיכרות עם הלקוחות, ואני לא חושב שגורמים אחרים יכולים לקחת את המקום של הבנקים, אבל אני מסכים שעולם הבנקאות ישתנה. זה קורה בכל התחומים. כמובן שאנחנו עובדים על בנקאות וירטואלית. בסיטי יש מחלקה גדולה שעובדת על החידושים, וגם בהגנת סייבר מתבצעות השקעות מאוד גדולות. הרבה יותר פעולות ניתן יהיה לבצע במובייל, בשעון, במשקפי גוגל וכו', אבל עדיין תצטרך בנקאים מקצועיים, לפחות בעולם העסקי ובבנקאות השקעות.
"יש פעילויות של ייעוץ שעדיין משאירות את המודל הבנקאי בתמונה. לקוחות רוצים להיות בקשר עם בנקאים שהם מכירים הרבה שנים וסומכים עליהם. המצב שבו לקוחות קופצים מבנק אחד לשני לא הוביל לשום דבר חוץ מאשר סייע לבנקים להרוויח יותר כסף. בנקאי מקצועי אמור להיות המומחה שמלווה אותך, לדעת מה הכי טוב ללקוחות שלו. גם בסיטי אומרים שאתה צריך לחשוב שהלקוח שלך יהיה אתך לעולם, ואין טעם לנסות לעשות עסקה אחת גדולה שתסכן את מערכת היחסים שלך עם הלקוח בעתיד. עדיף להרוויח פחות מכל עסקה, אבל לשמר את מערכת היחסים עם הלקוח לאורך זמן".
הסניף של סיטי בארץ עבר הרבה שינויים מאז פתיחתו. מהו הכיוון האסטרטגי כיום?
"סיטי פועל בישראל כסניף 14 שנה. אנחנו הבנק הזר הכי גדול, עם צוות של כ-220 עובדים, מתוכם כ-140 בסניף ועוד 80 במרכז החדשנות שפתחנו לפני כשלוש שנים. בתוך מרכז החדשנות נפתח השנה גם אקסלרטור. במחזור הראשון השתתפו תשע חברות ובמחזור השני משתתפות 11 חברות, שכבר גייסו מעל 40 מיליון דולר. ליווי החברות נמשך כארבעה חודשים, נותנים להן מקום ומנטורים ומראים להן את העולם הבנקאי.
"לסיטי יש רישיון מלא מבנק ישראל, אנחנו עושי שוק באג"ח ובמט"ח ובנק מוביל בבנקאות השקעות, כולל ליווי עסקאות מכירה וגיוסי הון של תנובה, בי-קום, מובילאיי, חברת חשמל, דלק ועוד. משקיעים הרבה עבודה בליווי חברות בינלאומיות שמתעניינות בישראל. אנחנו גם מאוד מאמינים בשוק האנרגיה בישראל, לאור הניסיון של סיטי בעולם בתחום הזה.
"האסטרטגיה שלנו היא להתמקד ב-250 החברות הגדולות, בעיקר חברות ישראליות שכבר פועלות בחו"ל או רוצות לצאת לעולם וחברות בינלאומיות שפועלות בישראל. יש לנו פחות מה לתרום לחברות שעיקר הפעילות שלהן בשוק הישראלי, כי הבנקים המקומיים מאוד תחרותיים. אין סיבה שנתחרה, אם אין לנו ערך מוסף.
"תחום פעילות נוסף הוא שירותים לגופים המוסדיים בישראל. כידוע, המוסדיים משקיעים יותר בחו"ל, וכל הבנקים הזרים רוצים לעבוד איתם. אנחנו מאמינים כי שירות טוב בתחום הזה מחייב השקעה בתשתיות, כי המוסדיים רגילים לעבוד בעברית, ולכן מושקע בכך מאמץ רב".
אתה רואה המשך של המגמה של יציאת השקעות מוסדיות לחו"ל?
"אני חושב שכן. אם יבוא היום של תפנית וירידות בשווקים העולמיים, ואנחנו יודעים שיש מעגלים כאלה, אז ברור שהמוסדיים יפנו לחו"ל פחות השקעות. אבל יש לזכור שתיק הנכסים הפיננסיים בישראל עדיין מוטה יותר להשקעה בשוק המקומי, בהשוואה למדינות אחרות, כך שיש מקום להעלות את אחוז ההשקעות המוסדיות בחו"ל. העובדה שקיימת כאן פנסיית חובה ורמת חיסכון גבוהה, בהשוואה למדינות אחרות, תורמת למגמה הזו של צבירת כספים להשקעה בחו"ל".