הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מותירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75%. ההחלטה התקבלה לאור הערכה, כי למלחמת "חרבות ברזל" השפעות כלכליות משמעותיות הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים, כאשר קיימת אי ודאות גבוהה לגבי משך הלחימה הצפוי ומידת הפגיעה בפעילות המשק.
"הכלכלה הישראלית איתנה והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות", נאמר בהודעת הבנק המרכזי. "האינדיקטורים הכלכליים השונים מאז תחילת המלחמה הצביעו כצפוי על ירידה בפעילות הכלכלית במשק אך בחלוף מספר שבועות של מלחמה, נראה כי המשק מצוי בתהליך התאוששות כלכלית בחלק מרכיבי הפעילות".
בנק ישראל מציין כי בעקבות המלחמה חלה ירידה חדה בצריכה הפרטית, כפי שבאה לידי ביטוי בקיטון משמעותי בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי. עם זאת, בחודש נובמבר כבר ניכרת התאוששות מסוימת ברכישות. "גם בשוק העבודה חלה פגיעה ניכרת עם עלייה חדה בשיעור האבטלה הרחבה בחודש אוקטובר, אך יש סימנים ראשונים להקלה במצוקת היעדרות העובדים בחלק מהענפים".
חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את תחזית הצמיחה שלה כלפי מטה בעקבות המלחמה וצופה כעת, כי התוצר יצמח בשיעור של 2% בלבד הן ב-2023 והן ב-2024. "זוהי ירידה משמעותית מהתחזיות הקודמות שעמדו על צמיחה של למעלה מ-2.5% בשנים אלו", הסביר הבנק. "הפגיעה בתוצר נובעת הן מצמצום בהיצע והן מירידה בביקושים".
על פי הערכות החטיבה הוצאות הממשלה בגין המלחמה (ברוטו, לפני ניכוי סיוע מממשלת ארצות הברית והפחתות הוצאות אחרות) צפויות להסתכם בכ-160 מיליארד שקל עד סוף שנת 2025 וצפי לאובדן הכנסות של כ-35 מיליארד שקל. מטבע הדברים, התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, בין היתר על רקע אי ודאות בנוגע למשך, היקף ואופי המלחמה.
בתחום הפיסקלי, יחס החוב לתוצר צפוי לטפס ל-66% בסוף 2024 לעומת כ-60% לפני המלחמה. "זאת כתוצאה מהגדלת הוצאות הממשלה על הביטחון ותוכניות הסיוע האזרחיות מחד, ופגיעה בהכנסות המסים של הממשלה מאידך", הסביר הבנק המרכזי. "הגירעון התקציבי צפוי לגדול בהתאם ולהסתכם בכ-5% תוצר בשנת 2024".
למרות הירידה בביקושים כתוצאה מהמלחמה, קיימים גורמים הפועלים לעליית מחירים נקודתית, בעיקר כתוצאה מהפרעות בשרשראות אספקה. "האינפלציה אמנם התמתנה במעט בחודש האחרון, אך היא עדיין שוהה מעל גבולות היעד שהצבנו", נאמר בהודעת הבנק.