העולם נערך לקראת FATCA

לפני כשנה וחצי נחקק בארה"ב חוק  Foreign Account Compliance Act ובקיצורFATCA. החוק, שהינו למעשה פרק בחוק ששמוHiring Incentives to Restore Employment Act  חל על כלל המוסדות הפיננסים בעולם ומכאן גם על כלל המוסדות הפיננסים בישראל.

איגוד הבנקים החל לבחון את השלכות החקיקה על הבנקים הישראליים – ובעקיפין גם על לקוחות הבנקים בישראל. תקנות המשנה, הנדרשות ליישום מעשי של החוק, טרם נחקקו, ולכן פרטים משמעותיים טרם ידועים.

החוק נחתם על-ידי הנשיא אובמה במארס 2010, וייכנס לתוקף באופן מדורג החל מ–1 ביולי 2013. מטרתה של ארה"ב בחקיקת החוק הינה לגבות מס אמת מכל אזרחיה, לרבות מס מהכנסות שהאזרחים מקבלים מנכסים שהם מחזיקים מחוץ לגבולות ארה"ב. מגמה זאת התחזקה עקב המשבר הכלכלי של השנים האחרונות והגירעון הפדראלי הקיים בארה"ב. למעשה, שלטונות ארה"ב מנסים, באמצעות המערכת הפיננסית הבינלאומית (והבנקים שהינם גורם מרכזי במערכת זאת), להגיע אל אזרחיהם המתחמקים מתשלום מס, על-פי חוקי המיסוי האמריקאיים החלים עליהם.

זו חקיקת מיסים משמעותית ביותר וייחודה בכך שהיא אקסטריטוריאלית, היינו מטרתה היא האזרחים האמריקנים, אך החקיקה בפועל פונה אל ומטילה חובות על מי שאינם אזרחים ואינם תושבי ארה"ב – כלומר בנקים (ושאר הגופים הפיננסים עליהם חל החוק) שאינם אמריקנים ופועלים בכל העולם, מחוץ לארה"ב.

מעקרונות  החוק:

1.  החוק חל על גופים פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, קרנות נאמנות, קרנות גידור וכד'), שיש להם לקוחות אמריקנים, באופן ישיר או עקיף. גופים אלה נדרשים לחתום על הסכם עם רשות המס האמריקנית (IRS), לפיו עליהם להעביר ל-IRS כל מידע שיש להם על הלקוחות האמריקנים שלהם ועל הנכסים שאותם לקוחות מחזיקים (באופן ישיר או עקיף) בחשבונות אצלם. מבנק (או גוף פיננסי אחר)  שלא יחתום על ההסכם הנזכר, ינוכה מס במקור בשיעור של 30% מכל הכנסה (למשל ריבית ודיבידנד) שהוא יקבל מארה"ב, עבור עצמו או עבור לקוחותיו, ועל התמורה שתהיה ממכירת נכסים אמריקניים.
2.  בנק, שייכנס להסכם עם ה IRS, יהיה חייב לנקוט בצעדים הבאים:
   •  לקבוע מי מלקוחותיו הקיימים והחדשים הינם אמריקנים (בלשון החוק – US persons). לשם כך יצטרך הבנק לערוך ללקוחות בדיקת נאותות (Due Diligence), כאשר פרטי המידע שייבדקו ייקבעו על ידי הרשויות האמריקניות, והם טרם ידועים באופן סופי.
     ההגדרה של "לקוח אמריקני" הינה רחבה, והיא כוללת את אזרחי ארה"ב, בעלי גרין קארד, תושבי ארה"ב ותאגידים הרשומים בארה"ב; בעלי אזרחות כפולה ייחשבו כאמריקנים אף אם הם מתגוררים מחוץ לארה"ב. לגבי תאגידים – אם מי שעונה להגדרת אמריקני מחזיק ב-10% מהאחזקות בתאגיד שאינו אמריקני, אזי אותו תאגיד  ייחשב כלקוח אמריקני, אלא אם הוא יהיה פטור על פי התקנות שטרם נקבעו.  גם לגבי נאמנויות ישנן הוראות מרחיבות, וזאת בהתייחס לשאלה מיהם הנהנים באותה נאמנות או יוצרי הנאמנות.
   • כאשר בנק יאתר לקוחות מסויימים כאמריקנים, יהיה עליו להעביר ל–IRS דיווחים לגבי נכסיהם בבנק וההכנסות שקיבלו מהבנק או באמצעותו. ככל הנראה הדיווחים יהיו דומים לדיווחים שמספקים בנקים בארה"ב ל-IRS על לקוחותיהם. מדובר הן בדיווחים תקופתיים והן במתן מענה לשאלות.
     על מנת שהבנק יוכל לעמוד בדרישות אלו עליו לקבל מהלקוחות האמריקנים מסמך חתום ובו ויתור על הסודיות הבנקאית. מלקוחות שלא ישתפו פעולה עם התהליך יהיה הבנק חייב לנכות מס במקור של 30% מתשלומים מארה"ב ובשיעור משתנה של עד 30% מהכנסות אחרות, כפי שייקבע בהמשך.
3. על הבנקים, כמו על כל הגופים הפיננסיים האחרים, לפתח מערכות מיוחדות ומשמעותיות, אשר יפיקו את הדיווחים השונים הנדרשים על ידי ה–IRS.
4. השלטונות האמריקניים יהיו רשאים לערוך ביקורות בגופים הפיננסיים שיחתמו על ההסכם עימם, על מנת לוודא שהם פועלים באופן תקין על-פי ההסכם.
5. קיימים מספר חריגים לתחולת החוק שטרם הוברר האם הם ישימים לבנקאות בישראל.

יש להדגיש כי טרם הושלמה חקיקת המשנה הנדרשת ליישום החוק, ולכן פרטים רבים טרם ידועים. אחת הסוגיות החשובות ביותר, אשר טרם נקבעה סופית, הינה מה רמת הבדיקה שעל גוף פיננסי לערוך מול לקוחותיו הקיימים ומול לקוחות חדשים, על מנת לוודא מי מביניהם הינו אמריקני, על פי הכללים שייקבעו.

ההסבר המפורט לעיל הינו כללי ולא מחייב ומבוסס על החומר הידוע בעת כתיבתו. אין לראות בו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בכל אופן שהוא או לכל מטרה.