מפקח על הבנקים, דוד זקן, פרסם טיוטת הוראה הדורשת מהבנקים להגדיל את כריות ההון ל-1% מתיק המשכנתאות. טיוטת ההוראה היא להתייעצות מול הוועדה המייעצת לענייני בנקאות בנושא הקצאת הון בתיק האשראי לדיור.
ההוראה קובעת, שמעבר ליעדים שקבע המפקח ליחס הון עצמי רובד 1 עבור הבנקים (9% עד שנת 2015, ו-10% עד 2017 לשני הבנקים הגדולים), יהיה על הבנקים להגדיל את יעד הון עצמי רובד 1 בשיעור המבטא 1% מיתרת תיק האשראי לדיור הידוע גם כתיק המשכנתאות. המועד לעמידה ביעד ההון שנקבע בטיוטת ההוראה הוא 1 בינואר 2017, כאשר היישום יהיה הדרגתי.
טיוטת ההוראה פורסמה לנוכח הגידול המתמשך במשכנתאות ובחלקו מסך תיק האשראי הבנקאי. מטרת ההוראה היא להגדיל את כריות ההון, שהמערכת הבנקאית מקצה כנגד תיק האשראי לדיור, בשל עלייה בסיכונים הגלומים בתיק זה. בכך להביא לחיזוק יכולתם של הבנקים לספוג הפסדים בלתי צפויים ולחיזוק היציבות הפיננסית בכללותה.
בבדיקת הסיכון בתיק המשכנתאות עולה חשש, כי המשך התרחבותו של האשראי לדיור מגדיל את הסיכונים בתיק. זאת בעיקר נוכח המתאם בין הסיכונים הגלומים בתיק המשכנתאות לבין תיק האשראי לענף הבינוי והנדל"ן והמתאם בין תיק המשכנתאות לתיק האשראי הצרכני שניתן למשקי הבית. בהקשר זה ציין המפקח על הבנקים, כי קצב גידולו השנתי הממוצע של האשראי הצרכני (אשראי לאנשים פרטיים שלא לדיור) עמד בשנים האחרונות על כ-7%.
הצעד העולה מטיוטת ההוראה של המפקח צפוי להגדיל את דרישות ההון מהמערכת הבנקאית בכ-2.7 מיליארד שקל, כאשר דרישת ההון שונה מבנק לבנק בהתאם להיקף תיק האשראי לדיור שלו כמפורט להלן: מזרחי טפחות – 940 מיליון שקלים; לאומי – 720; הפועלים – 540; דיסקונט – 200; הבינלאומי – 180; אגוד – 70; וירושלים – 70 מיליון שקל.
המפקח על הבנקים, דוד זקן, ציין, כי הניסיון בעולם מלמד שמשברים במערכת הבנקאית מתפתחים פעמים רבות כתוצאה מחשיפת הבנקים לאשראי לדיור ולענף הנדל"ן ובעיקר על רקע התרחבות מואצת של היקפי המשכנתאות. לדבריו, קיים חשש כי הערכת הסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור, בפרט לנוכח משקלו בתיק האשראי הבנקאי, לוקה בחסר, בין היתר, בשל העובדה שבעת גאות היסטוריית ההחזרים של לווי האשראי לדיור טובה בהשוואה לסוגי אשראי אחרים.