מודי׳ס, (Moody's) סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית, הודיעה ביום שישי על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של A1 לרמה של A2. בנוסף העניקו במודי׳ס לכלכלה הישראלית תחזית שלילית וצופים כי הסיכוי להעלאת הדירוג בטווח הקרוב ״אינו סביר״.
מלבד הפגיעה בתדמית הכלכלית של ישראל בעולם, למהלך חסר התקדים השלכות כלכליות ישירות על יכולת גיוס החוב של המדינה בתנאי ריבית נוחים – וזאת דווקא בעיצומה של מלחמה שהביאה להגדלת תקציב הביטחון באופן דרמטי. תשלומי הריבית בהחזרי החוב של ישראל עמד בשנת 2023 על למעלה מ-40 מיליארד שקל וצפוי כעת לגדול באופן משמעותי, שכן מעתה תאלץ המדינה ללוות בריבית גבוהה יותר. לאחר ההחלטה ההיסטורית של סוכנות הדירוג הבינלאומית עולה חשש כי יתר סוכנויות הדירוג הנחשבות – S&P ו-Fitch Ratings – ״יישרו קו״ ויודיעו גם הן על הורדת דירוגה של ישראל.
בהודעה הרשמית שפרסמה מודי׳ס נכתב כי המניע העיקרי להורדת הדירוג של ישראל ל-A2 היא ההערכה כי הסכסוך הצבאי המתמשך עם חמאס, תוצאותיו והשלכותיו המקיפות, מעלים באופן מהותי את הסיכון הפוליטי של ישראל ומחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת שלה ואת עוצמתה הפיסקלית, לעתיד הנראה לעין.
בנוסף להורדת הדירוג החליטו כלכלני מודי׳ס על הצמדת תחזית שלילית לישראל בטענה כי ״הסיכונים הגאו-פוליטיים, ובפרט הביטחוניים, יישארו גבוהים באופן מהותי עבור ישראל בטווח הזמן הבינוני והארוך״. כמו כן במודי׳ס צופים כי ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת אם וכאשר קבינט המלחמה יתפזר.
״בעוד הלחימה בעזה עשויה להצטמצם בעוצמתה או להיפסק, אין כיום הסכמה לסיום פעולות האיבה באופן מתמשך ואין הסכמה על תוכנית ארוכת טווח שתשקם ובסופו של דבר תחזק את הביטחון של ישראל״, נכתב בהודעה. ״הסביבה הביטחונית המוחלשת מרמזת על סיכון חברתי גבוה יותר ומצביעה על מוסדות ממשל ומשפט חלשים יותר מכפי שהעריכה מודי'ס בעבר״, נאמר שם. ״במקביל, מצבה הפיסקלי של ישראל מתדרדר ומגמת הירידה ביחס החוב הציבורי, כפי שהייתה חזויה בעבר, התהפכה – וכעת נראה כי נטל החוב של ישראל יהיה גבוה מהותית מהתחזיות שהיו לפני פרוץ המלחמה״.
בהודעה מצטטים כלכלני סוכנות הדירוג הבינלאומית את הערכת בנק ישראל הצופה את עלות המלחמה לשנים הבאות (2023-2025) בכ-255 מיליארד שקל, כ-13% מהתמ"ג של ישראל – הכוללת בתוכה הוצאות ביטחוניות ואזרחיות גבוהות יותר מחד והכנסות נמוכות יותר ממסים מאידך. בנוסף מציינים שם כי חשבון הריבית יהיה גבוה יותר לצמיתות ומביאים את הערכת משרד האוצר, על פיה ההוצאות יהיו גבוהות ב-1.4% מהתמ"ג ואף עלולות לצמוח ליותר מ-2% מהתמ"ג אם המלחמה תימשך זמן רב יותר או תסלים מעבר לצפוי כעת. על פי מודי׳ס ״הוצאות הביטחון של ישראל יהיו כמעט כפולות מאלו שנרשמו בשנת 2022 ובעקבות שיעורי הגירעון הגבוהים הצפויים בשנים הקרובות, יחס החוב לתוצר יזנק – מ-60% בשנת 2022 לשיא של 67% עד שנת 2025״.
גם לאחר הורדת הדירוג מזהירים כלכלני מודי׳ס מפני התרחשות אירועים שיביאו להורדת דירוג נוספת – בעיקר התלקחות בזירה הצפונית שתוביל מלחמה כוללת בלבנון. ״בפרט, נותר הסיכון להסלמה של חיזבאללה בצפון ישראל, אשר עשויה להיות בעלת השפעה שלילית הרבה יותר על הכלכלה ממה שמניחים כיום בתרחיש הבסיס של מודי'ס ״צוין בטיעוני הצמדת התחזית השלילית לישראל . בתרחיש זה גם הנתונים הפיסקליים יהיו תחת לחץ כבד יותר ובאופן כללי ההשלכות של הסכסוך בעזה על פרופיל האשראי של ישראל יתגלו לאורך תקופה ארוכה. ההשפעה השלילית על מוסדות המדינה ו/או מצבה הפיסקלי שפורטו לעיל עשויים להתגלות כחמורים יותר מאשר מודי'ס מעריכה כרגע״.
בצד החיובי מציינים במודי׳ס אינדיקטורים כלכליים המצביעים על התאוששות מהירה בשלושת החודשים האחרונים, את שוק העבודה ושיעור האבטלה המתקרב לרמות של לפני המלחמה, את שחרור חיילי המילואים אשר חוזרים למשק ואת העובדה כי מערכת החינוך נפתחה מחדש.
לצד זאת צויין שם כי חלקים חשובים ממגזרי המשק – בפרט סקטור הבנייה הנשען במידה רבה על עובדים מהרשות הפלסטינית – ״פועלים ברמות נמוכות בהרבה מהרגיל״. בנוסף מדגישים במודי׳ס כי בתרחיש של מלחמה כוללת בצפון, ההשפעה הכלכלית השלילית תתפשט למגזרים נוספים ולתקופה ממושכת הרבה יותר.
לסיכום ציינו כלכלני סוכנות הדירוג הבינלאומית כי תחזית הדירוג תעודכן מ׳שלילית׳ ל׳יציבה׳ אם בסיום המלחמה יקודמו צעדי מדיניות שיתמכו בהתאוששות פיסקלית וכלכלית, תוך שיקום הביטחון וקביעת סדרי עדיפויות במדיניות הממשלה. למרות הדברים הדגישו במודי׳ס כי עדכון הדירוג כלפי מעלה בתקופה הקרובה אינו סביר.