משה פרל: האשראי בארץ אינו יקר

הנתונים שמוצגים בעבודת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אינם מייצגים את ריבית האוברדראפט של משקי הבית. מדובר בהשוואה בין נתוני אשראי לעסקים לבין אשראי לציבור. השוואה נכונה של האוברדראפט על משקי הבית מעלה תמונה שונה לחלוטין: כך למשל, עומדת ריבית משיכת היתר ביוון על שיעור של 11.46% (ולא כפי שהוצג בעבודת מרכז המידע – 6.75%, או 8.25% ללא ניכוי ריבית הבנק המרכזי), בפורטוגל על 12.85% (בניגוד למה שהוצג בעבודת מרכז המחקר של הכנסת –5.31% או 6.81% ללא קיזוז ריבית הבנק המרכזי), בבריטניה עומדת הריבית האוברדראפט הממוצע על שיעור 10.78% (לפי עבודת מרכז המחקר של הכנסת – 2.95%, או 3.45% ללא קיזוז ריבית הבנק המרכזי).

תמונה דומה משתקפת גם לגבי מדינות נוספות באירופה, כאשר הממוצע של ריבית משיכת היתר של משקי בית בגוש היורו עמד בתקופה הנסקרת בדו"ח על 8.89%, וזאת בניגוד לאופן בו ניתן להבין את ממצאי מרכז המידע של הכנסת.

במהלך הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת היום, הבהיר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, כי הכשל בנתוני מרכז המידע נובע מהשוואת נתונים של ריבית לעסקים לנתוני ריבית של אשראי לציבור. בעקבות הערות האיגוד הבהיר מרכז המידע של הכנסת כי יבצע בחינה חוזרת של הנתונים שפרסם בציבור.

מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הבהירה כי הנתונים על רמת ריבית האוברדראפט המקובלת בעולם מקורם בפרסומים רשמיים של מספר בנקים מרכזיים באירופה.

איגוד הבנקים הציג מחקרים נוספים שבדקו אף הם את מצבם של משקי הבית בתחום הריבית, והגיעו למסקנה כי לא קיים כשל בתחום זה. מחקר של בנק ישראל, הבודק את מדד כוח השוק שפועל על מגזר משקי הבית, מציג דמיון רב בין כוח השוק על משקי הבית באיחוד האירופי, לבין ישראל. בשנתיים האחרונות אף ניכר כי כוח השוק על מגזר משקי הבית בישראל נמוך מהממוצע האירופי.

גם הטענות שהועלו בעבודת מרכז המידע של הכנסת על גביית יתר של ריבית בשיעור של 4.3 מיליארד שקלים אינן נכונות. משום מה מבוססת הטענה על מדגם מדינות שרירותי שלא מקובל בשום מתודולוגיה מחקרית מוכרת. מדגם זה התבסס על קבוצת מדינות שרמת התמ"ג בהן גבוהה מזו שבישראל. התבססות על קבוצת מדינות זו איננה מקובלת בעולם המחקר, לא נעשה בה כל שימוש בשדה המחקר הרלבנטי והיא מעוותת את התמונה.

על פי נתונים שמציג הבנק העולמי, זולים מרווחי הריבית בישראל ממדינות ה-OECD  כבר מתחילת העשור. הבדיקה האחרונה שבוצעה על ידי הבנק העולמי מגיעה לאותה מסקנה ממש ומציגה כי מרווחי הריבית בישראל עמדו על 2.37%, בעוד שהממוצע של מדינות ה-OECD עמד על שיעור של 2.77% (נכון ל-2009).

 השוואה של מרווח הריבית נטו במדינות ה-OECD  בשנת 2009

מקור: נתוני הבנק העולמי. מרווח הריבית נטו מבוסס על שיעור הכנסות המימון נטו מסך הנכסים נושאי הכנסה 
ההפרש בין מרווח ריבית נטו בישראל לבין מרווח הריבית בממוצע מדינות ה-OECD  בשנים 2000-2009

מקור: נתוני הבנק העולמי

"מחירי השירותים הבנקאיים למשקי הבית בישראל אינם יקרים בהשוואה בינלאומית לא רק בתחום האשראי אלא גם בתחום העמלות"אמר מנכל איגוד הבנקים משה פרל.

לדברי פרל, למרות המשבר הכלכלי הגלובלי ומצבו הסבוך של המגזר הפיננסי בעולם, מערכת הבנקאות בישראל התנהלה בזהירות ובאחריות, תוך שמירה קפדנית על נכסי הלקוחות וצרכי המשק. בניגוד למדינות שבהן נאלצו ממשלות לסייע לבנקים ואף להצילם מקריסה, לקוחות הבנקים בישראל המשיכו ליהנות מביטחון מרבי.

"הניהול האחראי של הבנקים בישראל לא בא על חשבון פגיעה ברמת השירותים או תוך העלאת מחירים, להיפך – רמת השירותים המשיכה לעלות ורמת המחירים נשמרה ואף ירדה בתחומי פעילות מסוימים. טענות שהושמעו באחרונה לגבי מחירי השירותים הבנקאיים בישראל מקורם לעיתים בנתונים לא מקצועיים ולא מדויקים המבוססים על 'סקרי דעת קהל' או עיוות מקורות קיימים"אמר פרל.