אחד האתגרים שניצבים בפני כל משק בית הוא התמודדות עם ההתנהלות הפיננסית של המשפחה, בעיקר בתקופות של אי-יציבות כלכלית. חוסר מעקב אחרי התפתחות ההוצאות הקבועות, הוצאות חד-פעמיות לא מחושבות וחוסר מועדות לפערים בין ההוצאות להכנסות – אלה כמה מהסיבות להצטברות חובות וגלישה למשיכת יתר גבוהה, עד כדי סכנה של חריגה ממסגרת האשראי.
כדי לצאת מהמינוס הקבוע בבנק ולייצר שליטה בתקציב הבית והמשפחה יש להתייחס אליה כאל עסק כלכלי לכל דבר, שדורש תכנון תקציבי מסודר. בעזרת תכנון נכון ומעקב שוטף כל משפחה יכולה "לסגור את החודש" וייתכן שאפילו לחסוך.
מספר צעדים פשוטים ומעשיים יכולים לסייע בכניסה למסלול נכון של איזון תקציבי ולניהול כלכלי שישרת את המשפחה לאורך זמן.
הדירקטוריון המשפחתי בונה תקציב
ממש כפי שנהוג בחברה עסקית, חשוב בשלב הראשון לקיים ישיבה משפחתית, שבמהלכה מגדירים את התקציב המשפחתי. יש לבנות טבלה שתפרט את כל ההכנסות של המשפחה אל מול ההוצאות שלה. לשם כך יש להצטייד בתלושי השכר, בפירוט החיובים בגין כרטיסי האשראי, בדפי חשבון מהבנק, בפנקסי הצ'קים שנמצאים בשימוש כל אחד מבני הבית ובכל מסמך אחר שעשוי לשפוך אור על הנושא. לאחר איסוף הנתונים הללו מתקבלת תמונה ברורה יותר של התפלגות ההוצאות מול ההכנסות, או במילים פשוטות יותר – כמה כסף נכנס, ועל מה הוא יוצא מדי חודש.
חשוב מאוד לא לייפות את המציאות בשלב הזה, ולכן אין לשכוח אף לא הוצאה אחת – אפילו לא את דמי הכיס שמגיעים לילדי המשפחה, או את עלות תשלומי הביטוח הלאומי בעבור עובדת משק הבית.
מנסים לצמצם בהוצאות
אחרי שהתקבלה התמונה הכוללת, יש להתמקד בהוצאות לפי נושאים: חשבונות טלפון, מים, חשמל, החזר הלוואות, החזרי הלוואת משכנתא, דמי שכירות, דלק, קניות מזון, בילויים, טיולים, הוצאות על בריאות ביגוד ועוד. ריכוז ההוצאות צפוי להוביל, במרבית המקרים, למסקנה שניתן לצמצם בהן באופן ניכר.
הקיצוץ בהוצאות חייב להיעשות תוך הגדרת סדרי עדיפויות והתחשבות בכל בני המשפחה, כדי ליצור תהליך בונה ולא כזה שיעורר מתחים מיותרים. עצם מתן עדיפות לסעיפים החשובים לאותה משפחה יצביע על ההוצאות שפחות חשובות לה, ובאלה תוכל לבצע קיצוץ – בדומה לתהליך קביעת תקציב המדינה וחלוקתו למשרדים השונים.
הוצאות בלתי צפויות
בקביעת התקציב המשפחתי – וכדי להיות מסוגלת לעמוד בו – חשוב שהמשפחה תשאיר מרווח תמרון להוצאות בלתי צפויות: מכונת הכביסה התקלקלה, הרדיאטור ברכב נוזל, או לילד נקרעו הנעליים. מדובר בהוצאות שעלולות, לעתים, להגיע אף לאלפי שקלים.
חיסכון לימים קשים עוד יותר
רצוי מאוד לתכנן במסגרת התקציב המשפחתי סכום כסף אשר יופנה לחיסכון. גם אם מדובר בתחילה בסכומים קטנים, למשל 300-200 שקל, מדובר במהלך שירגיל את המשפחה לחשיבות של החיסכון. לאורך זמן מגלים שגם סכומים שנראים קטנים יחסית עשויים להניב סכום שיספיק לרכישת פריט ריהוט חדש או לחופשה.
שימוש באמצעי תשלום
לרשות בעלי חשבון בבנק עומדות אפשרויות תשלום מגוונות, במזומן, בצ'ק או בכרטיסי אשראי, והמפתח לעמידה בתקציב המשפחתי שנקבע טמון בבקרה שוטפת על החיובים בחשבון ועל חיובי כרטיסי האשראי. אצבע על הדופק תגלה אם היתה חריגה מההחלטות שהתקבלו, ותיקון הנזק לתקציב במקרה כזה יהיה קל יותר. באופן כללי, חשוב לזכור שיש להתנהל רק במסגרת הכסף הקיים ולא על חשבון כספים שאולי יגיעו לרשות המשפחה – ואולי לא.
איך שומרים על שגרה מאוזנת
בני הבית חייבים להיות שותפים להחלטות בנושא התקציב המשפחתי. גם ילד בן 14, למשל, שמבקש לרכוש בגד חדש, צריך לדעת מה התקציב העומד לרשותו לצורך רכישה זו, ועל אילו פעילויות או מוצרים אחרים ייאלץ לוותר לעתים כדי לאפשר הוצאה שהוא מעוניין בה. זו דרך להקנות לצעירים ערכים חשובים שישרתו אותם בהמשך חייהם.
יש לבצע מעקב תקציבי באמצעות מנגנון שמתאים לבני הבית ואשר מאפשר לראות בכל רגע נתון את מידת העמידה ביעדים שהוצבו. בימים הראשונים לאחר קביעת המסגרת התקציבית אפשר להתחיל ברישום יומי של הוצאה מסוימת שבוצעה, לדוגמה, שתייה בחוץ. אם נקבע שהתקציב החודשי למטרה זו הוא 200 שקל, הרי שכבר לאחר שבועיים ניתן לבחון איך עומדת ההוצאה המצטברת במבחן התקציב, והאם יש צורך לכלכל את הצעדים כך שבסוף החודש לא תהיה חריגה מהיעד.
מעקב תקציבי צריך להיעשות מדי חודש, ולכן כדאי לקבוע תאריך לישיבה המשפחתית החודשית, שבה עוקבים אחר התקציב ומתכננים את זה של החודש הבא. אם מגלים חריגה מהיעד שהוצב, מן הראוי לחזור ולבדוק את ההגדרות הבסיסיות של צורכי המשפחה. ייתכן שהן לא היו מדויקות, וייתכן גם שיתגלה כי ניתן לקצץ במקומות נוספים. כך אפשר יהיה לבצע מחדש את החישוב התקציבי באופן שיבטיח עמידה טובה יותר ביעדים.
קבלת החלטות מחושבת
לפני החלטה כלכלית משמעותית, כגון קבלת הלוואה, הלוואת משכנתא או קניית רכב, יש להגדיר את סכום ההחזר החודשי המדויק שהמשפחה תוכל לעמוד בו מבלי ליצור יתרת חובה נוספת. עדיף לפעמים לפרוס את התשלומים על פני זמן רב יותר, מאשר להגיע למצב שבו ההוצאות גדולות מההכנסות. מצב זה עלול ליצור מינוס מצטבר בבנק לאורך זמן.
לא קל – אבל משתלם
מדובר, אכן, במלאכה שהיא לעתים מסורבלת ולא קלה, אבל זמנים קשים מחייבים צעדים לא קלים, והמטרה היא, כמובן, עתיד כלכלי טוב יותר. גם אם בשלבים הראשונים יהיה צורך לוותר על הרגלים הכרוכים בהוצאות בלתי הכרחיות – ואולי אף לרדת ברמת החיים – מדובר בצעד משמעותי בדרך לשליטה טובה יותר בטווח הארוך.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.