בנק ישראל העלה את הריבית במשק ב-0.5% – העלייה החדה זה 11 שנה. כלכלנים סבורים כי הצעד האגרסיבי התבצע במטרה לבלום את העלייה בשיעור האינפלציה
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה אתמול (שני) להעלות את הריבית הבסיסית במשק מ-0.75% ל-1.25%. הפעם האחרונה שבנק ישראל העלה את הריבית ב-0.5% אחוז הייתה באפריל 2011.
עלייה זו היא השלישית של הבנק בחודשים האחרונים ומטרתה לרסן את האינפלציה שהגיעה לרמה של 4.1% במאי – מעל לתחום היעד של בנק ישראל. עם זאת, האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה מבמרבית המדינות המפותחות.
התחזית: התוצר יצמח בשנת 2023 בשיעור של 5%
לפי בנק ישראל, שוק העבודה הישראלי ממשיך בפעילות כלכלית ערה, אך ההאטה בפעילות בעולם, השפעות המלחמה באוקראינה, השיבושים בפעילות הייצור בסין, ואי הוודאות הפוליטית בישראל עלולים להעיב על העתיד הכלכלי.
מאז החלטת המדיניות האחרונה של בנק ישראל, נחלש השקל מול הדולר ב-5.1%, מול האירו ב-2.9% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.6%.
חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את תחזיתה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5% ובשנת 2023 בשיעור של 3.5%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.4%.
חזרה לפעילות ערה
נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, אמר במסיבת עיתונאים של בנק ישראל: "אנו נמצאים בתקופה מורכבת בה מתרחשים תהליכים משמעותיים, הן בכלכלה המקומית והן בכלכלה הגלובלית. חלקם חיוביים ומעידים על התאוששות לאחר המשבר ומסמלים את החזרה לפעילות ערה, שבחלקה אגב, אף גבוהה מזו שנרשמה טרם המשבר. אך אחרים, חיוביים פחות ומלמדים על קשיים בתפקוד השוטף של הכלכלה, התגברות אי-הוודאות, התפתחויות אינפלציוניות וכדומה".
לסיכום, ציין פרופ' ירון, כי "כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח ולשגשג בטווח הקצר גם בתנאי אי-ודאות. אך על מנת להבטיח את צמיחת המשק בעתיד חשוב להמשיך לנהוג באחריות פיסקלית בתקופה זו, ושכל ממשלה שתיבחר, תפעל להעברת תקציב מדינה עם כניסתה לתפקיד תוך קידום הרפורמות וההשקעות הנדרשות".