12 שנות מט"ח

בשנים 2000-1995 התבצע שלב א' בתוכנית האסטרטגית של החשב הכללי לגיוס מט"ח בשווקים הבינלאומיים. היעדים העיקריים שהושגו בשלב א' היו: חדירה לשווקים הפיננסיים הבינלאומיים העיקריים (ארה"ב, אירופה ויפן) ויצירת תשתית בסיסית להנפקות עתידיות בשווקים אלה. יעדים נוספים היו יצירתBenchmark  תשתית אשראי למשק הישראלי בשווקים הבינלאומיים אשר יסלול את הדרך למגזר העסקי לביצוע הנפקות בשווקים אלה, וכן סיוע לצרכי המימון במט"ח של ממשלת ישראל. אפיקי הגיוס המרכזיים היו ונותרו בשלב א' הערבויות האמריקאיות ובעבר הרחוק הלוואות ישירות מממשלת ארה"ב וכן גיוס קמעונאי יעיל פחות ויקר באמצעות הפלטפורמה של ארגון הבונדס.

בשנים 2005-2001 התבצע שלב ב' בתוכנית האסטרטגית של החשב הכללי לגיוס מט"ח בשווקים הבינלאומיים. היעדים העיקריים שהושגו בשלב ב' היו: המשך ביסוס נוכחותה של ישראל בשווקים הבינלאומיים במטבעות השונים תוך שימוש במכשירי חוב מגוונים. שימור של Benchmark תשתית אשראי למשק הישראלי בשווקים הבינלאומיים ויצירת נזילות וסחירות גבוהה ככל שניתן לאג"ח של ישראל בשווקים הבינלאומיים ע"י הגדלת היקף ההנפקות.

עד שנת 2005 עומק השוק והיקף הגיוס העצמאי האפשרי לגבי ממשלת ישראל היה מוגבל. על כן, יכלה ישראל להנפיק בשוקי ההון הבינלאומיים סך צנוע של כמה מאות מיליוני דולרים בשנה, אך לא למעלה מכך. יכולת הגיוס המוגבלת של ישראל באותן השנים אילצה את החשב הכללי להישען בזמנו על תוכניות הערבויות האמריקניות לצורך מימון הגירעון וגיוס מט"ח, תוכנית הערבויות הראשונה הייתה פעילה בין השנים 1993 ל-1998, ותוכנית הערבויות השנייה החלה ב-2003. בשנים אלו נזכיר את ההנפקות הפרטיות שבוצעו ביוזמת החשב הכללי. הנפקות אלו היו פחות סטנדרטיות והן בוצעו בין היתר לצרכי מימון שוטף. כך לדוגמא, הנפקות לטווח ארוך בליש"ט (הונפקה ב-1999 לטווח של 35 שנה) וביין יפני (הונפקה ב-2001 לטווח של 30 שנה), והנפקת אג"ח דולרי ללא קופונים (הונפקה ב-2002 לטווח של 10 שנים).

במהלך 2005, אישר החשב הכללי את שלב ג' של התוכנית לגיוס מט"ח לשנים 2007-2005 כשהמטרה המרכזית שהוצבה הייתה להשיג עצמאות מימונית מלאה לישראל בכל הקשור ליכולת גיוס מט"ח בשווקים הגלובליים. קונקרטית, הוצב יעד להפוך את הגיוסים העצמאיים בשווקים לאפיק הגיוס המרכזי, תוך זניחה מוחלטת של התלות באפיק הערבויות. "עצמאות מימונית" הוגדרה כבניית יכולת גיוס עצמאית בהיקף של כ- 3-2.5 מיליארד דולר בשנה, רובו בהנפקות עצמאיות בשוקי ההון וחלקו בגיוס קמעונאי באמצעות ארגון הבונדס, כך שלא יהא צורך כאמור להיעזר בעתיד בתוכניות הערבויות של ממשלת ארה"ב. גיוס בהיקף כזה, מהווה לגבי ישראל נקודת איזון, בה הממשלה מצליחה לפרוע את כל חובותיה על ידי גלגול החוב, תוך שמירת רזרבה קטנה מסוימת וזאת ללא צורך כלשהו בסיוע חיצוני, או בשימוש בתוכנית הערבויות האמריקניות, הצפויה לפקוע בספטמבר 2011.

כחלק מהמהלך המרכזי הוחלט ליעל משמעותית את ארגון הבונדסלעומתהמצב שרווח בשניםעברו. נזכיר כי ארגון הבונדס מופקד כיום על גיוס אג"ח בהיקף של כמיליארד דולר בשנה, הינו ממומן במלואו ע"י מדינת ישראל ומהווה מקור גיוס אמין ויציב מאז 1951. עם זאת, לאורך השנים הלכה ופחתה יעילותו של הארגון עד שבשנת 2003 הגיעו עלויות הארגון לשיא והן הסתכמו בריבית כוללת יקרה יותר מריבית הגיוס העצמי של ישראל בשוקי ההון בפער של 60 נקודות בסיס (0.6 אחוז ריבית). עיקרההתייעלותבהקשר של ארגון הבונדס נעשתהבמישור של הפחתת עלויות הגיוס.

בתהליך מהיר בוצעה הפחתה משמעותית של הריבית (כך שכיום הגיוס באמצעות הבונדס מתומחר בממוצע במרווח של 15 נקודות בסיס מעל האג"ח של ממשלת ארה"ב המהווים בממוצע 65 נקודות בסיס מתחת לריבית הגיוס העצמי של ישראל), גיוון מכשירי החוב (יצירת כלים לטווחים קצרים של שנה ושנתיים), ביטול מכשירים יקרים ושהינם פחות סטנדרטיים (למשל אג"ח ל-12 שנה צמוד לפריים הקנדי, אג"ח בליש"ט שצמוד לפריים בבריטניה ואג"ח ל-15 שנה בריבית 4% וכד') ומעבר לקביעת ריבית שבועית על כלי הגיוס (במקום הריבית החודשית שהייתה נהוגה בשנים עברו).

כאמור, הדרך לעצמאות מימונית עוברת, בראש ובראשונה, דרך יצירת יכולת גיוס באמצעות הנפקות ציבוריות עצמיות בשווקים הגלובליים. היעד עליו הוחלט לגבי השנים 2005-2007, הוא לבצע מדי שנה לסירוגין הנפקה גלובאלית (בדולר) והנפקה אירופאית (באירו), כאשר השאיפה צריכה להיות להנפיק בהיקף של לפחות מיליארד דולר להנפקה בודדת. כבר בסוף שנת 2005, ביצע החשב הכללי את ההנפקה הראשונה תחת שלב ג' והנפיק בשוק האירופי אג"ח בהיקף של 750 מיליון אירו. בכך הוכיח את היכולות המימוניות שנבנו במסגרת התוכנית בשוק האירו. יצוין כי הביקושים לאגרת זו, הסתכמו בלמעלה מ-4 מיליארד אירו והתקבלו מכ-150 משקיעים הפרוסים בכל רחבי העולם. בסוף שנת 2006, החשב הכללי ביצע את ההנפקה השנייה במסגרת שלב ג' והנפיק אג"ח גלובאלית דולרית בהיקף של מיליארד דולר. בכך הוכיח את היכולות שנבנו בשוק הדולרי. הביקושים לאגרת, שהגיעו ל-5.5 מיליארד דולר והתקבלו מכ-200 משקיעים הפרוסים בכ-20 מדינות, היו הגבוהים ביותר שנרשמו אי פעם בהנפקה של אג"ח ממשלת ישראל בחו"ל. בין המשקיעים שרכשו את האיגרות היו קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים, מנהלי תיקי נכסים, בנקים מרכזיים ועוד. 58% מהאג"ח הוקצה למשקיעים אמריקניים, 36% לאירופאים, ו-4% למשקיעים מאסיה. הנפקת האיגרת לוותה בקיום של מפגשים אישיים עם עשרות משקיעים אסטרטגיים ברחבי ארה"ב והיוותה את אות הפתיחה לתוכנית "קשרי המשקיעים" שמוביל החשב כללי.

יודגש, כי התוכנית לקשרי משקיעים מהווה חלק אינטגראלי משלב ג', מטרתה לטפח משקיעים מוסדיים איכותיים שמהווים קהל יעד להנפקות האג"ח של ישראל בשוקי ההון העולמיים. במאמר מוסגר נזכיר, כי מטרת התוכנית לקשרי משקיעים היא ליצור בסיס איתן ואיכותי של משקיעים זרים אשר יהוו גרעין קשה ונאמן של המשקיעים הזרים באג"ח של ממשלת ישראל. הדרך להשגת מטרה זו, היא ע"י טיפוח קשרים אישיים בלתי אמצעיים עם המשקיעים המוסדיים החשובים לנושא האג"ח. משקיעים אשר יכללו בתוכנית ייהנו מקבלת עדכונים שוטפים אודות כלכלת ישראל, ישתתפו במפגשים פנים אל פנים עם בכירי הממשל בישראל, ייטלו חלק בשיחות ועידה, ואף יוזמנו לביקור שנתי בישראל.

אפיק נוסף לגיוס מט"ח הוא באמצעות הנפקות פרטיות בדומה לזו שביצע החשב הכללי בנובמבר 2006, במהלכה הונפקה עבור משקיע ברזילאי איגרת בשוק האירופי נקובה בדולר ארה"ב וצמודה למטבע הריאל הברזילאי. בדרך זו גויסו 2.161 מיליארד שקלים לטווח של 13 חודשים בריבית נמוכה באופן חסר תקדים. ההנפקה בוצעה במסגרת תוכנית המדף להנפקות של ממשלת ישראל (Euro Medium Term Note). נוסף להנפקת איגרת החוב עצמה, ההנפקה כללה גם ביצוע עסקת "החלף" (SWAP), אשר באמצעותה המירה הממשלה את ההתחייבות מדולר צמוד ריאל-ברזילאי לשקלים. המתווה הנ"ל, של הנפקת האג"ח המדובר ביחד עם עסקת ה"החלף" הנלוות, אפשר לממשלה להשיג עלות גיוס שהיא נמוכה ב-0.3% מתשואת המק"מ לטווח דומה, ונמוכה ב-0.45% מתשואת אג"ח ממשלתי בריבית קבועה ("שחר") לפדיון בפברואר 2008.

לקראת סוף 2006 הושג היעד המרכזי של שלב ג' ובמרכזו הנחת תשתית גיוס עצמאית מלאה בשווקים ותשתית קמעונאית יעילה של ארגון הבונדס. תשתית זו נותנת מענה למלוא צורכי הגיוס של הממשלה ואף מותירה רזרבה קטנה. השגת היעד לוותה בהישג סמלי חשוב, ההנפקה של האג"ח צמוד הריאל הברזילאי זכתה באות "הנפקת השנה" בעולם מטעם ה-i-MTN וזאת בקטגוריה של הנפקות צמודות מט"ח (FX Linked).

במהלך שנת 2007 אישר החשב הכללי את השלב האחרון, שלב ד',  של התוכנית לגיוס מט"ח ובמרכזו הגדלת הרזרבה בין יכולת הגיוס לבין צרכי הגיוס. זאת, על מנת להקטין סיכונים בכלל ואת התלות המוחלטת של ישראל בתפקודם הבו זמני התקין של שני שוקי ההון המרכזיים, שוק הדולר ושוק האירו. במסגרת שלב ד' מתעתד החשב הכללי להנפיק לסירוגין איגרות חוב במטבע אירו בשוק האירופי ואיגרות חוב דולריות בשוק הגלובאלי, ולהרחיב את התשתית גם בשוק הסיני הרחב. כיום השוק הסיני חסום רגולטורית באופן מוחלט בפני מנפיקים שאינם מקומיים וכי לא ניתן למצוא כלל דוגמאות של קונצרנים זרים שהנפיקו אג"ח בשוק המקומי הסיני. אף על פי שיש עדיין כברת דרך עד לפתיחת השוק הסיני להנפקות של ממשלות זרות, החליט החשב הכללי להתחיל ולבנות כבר היום תשתית מתאימה בשוק הסיני הרחב (סינגפור, הונג-קונג, וסין שתצטרף לתשתית המצומצמת הקיימת ביפן) כך שעודף יכולת הגיוס על צרכי המט"ח של הממשלה יגדל ושעצמאותה המימונית של ישראל בתחום המט"ח לא תועמד בסכנה – גם אם יתחוללו קשיים באחד מהשווקים בהם פועלת כיום ישראל (שוק הדולר ושוק האירו). לפי שעה הצליחו מאמצי השיווק של ישראל לבסס תשתית שתאפשר ביקושים של כ-10% משוקי המזרח (כך למשל היה בהנפקה האחרונה באירו בשנת 2005) והכוונה היא להמשיך ולהגדיל הנוכחות בהנפקות הקרובות. היעד ארוך הטווח הוא לנצל את התשתית הנבנית לצורך הנפקות בשוק הסיני הרחב במטבע המקומי, כאשר הדבר יתאפשר, ובכך תקטן התלות של ישראל במצבם של שני שוקי ההון בהם פועלת כיום ישראל. כמו כן, בכוונת החשב הכללי להמשיך ולסרוק את שוקי ההון הבינלאומיים בחיפוש אחר הזדמנויות להנפקות בשווקים חדשים ושיתוף משקיעים נוספים בהנפקות של ממשלת ישראל.

 הנפקות ציבוריות שהובילה ישראל בשנים 1995-2006