עובדים עלולים להיות מפוטרים בשל שלל סיבות, בהן גם קיצוצים או צעדי התייעלות של המעסיק, ויעידו על כך גלי הפיטורים בעולם מאז פרוץ המשבר הכלכלי ב-2008. חוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שפוטר זכאי לקבל פיצויים, אם כי יש מקרים חריגים שעלולים לשלול ממנו זכות זו. מנגד – במקרים מסוימים גם התפטרות תיחשב לפיטורים ותזכה את העובד המתפטר בפיצויים.
בעת פיטורים זכאי העובד לקבל גם דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה (או חלקם היחסי בלבד), פדיון ימי חופשה וזכויות סוציאליות נוספות על-פי הנסיבות. עובדים שחל עליהם צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה אישי, ייתכן שיהיו זכאים לתשלומים נוספים בעת פיטוריהם, למשל מענק הסתגלות.
עובד שפוטר חייב להיות מודע להיבטים השונים שמכתיב מצבו החדש ולהיערך לקראתם. לדוגמה, מה קורה לביטוח הפנסיוני שלו, מהם שיקולי המס שעליו להביא בחשבון, זכויותיו וחובותיו בתקופה שבין עבודה לעבודה ועוד.
רשת הגנה
החובות והזכויות, הן של העובד והן של מעסיקו, מעוגנות בחקיקה של הכנסת, בפסיקות של בתי המשפט, בהסכמים קיבוציים, בחוזים אישיים ובצווי הרחבה שמוציא שר התמ"ת – צווים שנועדו להרחיב את תנאי ההסכם הקיבוצי הכללי גם לגבי קבוצות עובדים שעליהן אינם חלים, תוך פירוט ההוראות שהורחבו וקבוצות העובדים הרלוונטיות.
גם נוהג שקיים במקום עבודה כלשהו עשוי להוליד זכויות וחובות במקרה של פיטורים, שכן הוא משקף התנהלות בין המעסיק לבין עובדיו – גם אם זו אינה מעוגנת בהסדרים כתובים. לדוגמה, אם במקום עבודה כלשהו נוהג המעסיק לשלם פיצויי פיטורים גם במקרה של התפטרות, הרי שעובד שהתפטר ולא ניתנו לו פיצויי פיטורים יכול לדרוש אותם מאותו מעסיק. העובד, עם זאת, מחויב להציג הוכחות ברורות, מסודרות ונרחבות לקיומו של הנוהג.
השימוע
בית הדין לעבודה קבע, כי לפני פיטורים חייב המעסיק לערוך לעובד שימוע, שבמהלכו הוא יציג בפני העובד את עמדותיו וטענותיו ובמקביל יאפשר לעובד לענות לאותן טענות ולפרט נסיבות מיוחדות שהמעסיק אולי אינו ער להן. חובת השימוע היתה נהוגה בתחילה רק במגזר הציבורי, אך עם השנים ולאור דרישה מצד בתי הדין לעבודה היא חלחלה גם למגזר הפרטי. חובת השימוע שרירה וקיימת גם כאשר מדובר בפיטורים המוניים, ונקבע גם כי אין לבצע שימוע קבוצתי, אלא לזמן כל עובד בנפרד ולאפשר לו להשמיע את דבריו.
ההנחה הרווחת בציבור ולפיה שימוע אינו אלא הליך רשמי, טכני ונטול כל ערך מעשי, היא שגויה. יש לא מעט מקומות עבודה במשק, שבהם נערכו לעובדים הליכי שימוע לפני פיטוריהם, וכתוצאה מכך – ולאור נסיבות שלא היו ברורות קודם לכן – הוחלט שלא לפטר עובדים מסוימים. מדובר, בין היתר, במצבים הנוגעים לבריאות העובד או למצבו האישי.
הודעה מוקדמת
בין אם מדובר בהתפטרות ובין אם בפיטורים, חלה על הצד היוזם את המהלך חובה להודיע על כך בכתב למשנהו, כדי לאפשר שהות להתארגנות. עובד שעומד בפני פיטורים זקוק לזמן כדי למצוא מקום עבודה חלופי, ואילו מעביד שנודע לו על אחד מעובדיו שמבקש להתפטר ייאלץ למצוא לו מחליף. באותה תקופה של הודעה מוקדמת תשולם במלואה משכורתו של העובד – בין אם המעסיק החליט שהוא ימשיך לעבוד בפועל ובין אם לאו.
מספר הימים בין מתן ההודעה המוקדמת לבין יום הפסקת ההעסקה נקבעים על פי הוותק של העובד, כאשר לגבי עובד במשכורת:
במהלך ששת חודשי העבודה הראשונים – יום בגין כל חודש עבודה; מהחודש השביעי ועד תום שנת העבודה הראשונה – שישה ימים, ועוד יומיים וחצי בגין כל חודש עבודה במחצית השנייה; לאחר שנה של עבודה – חודש ימים.
מתי התפטרות נחשבת לפיטורים
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי במקרים מסוימים התפטרותו של עובד יכולה להיחשב כאילו פוטר בידי המעסיק, ובמקרים כאלה – שחלק מהם מפורטים כאן – על המעסיק לשלם לו פיצויי פיטורים:
- הרעה מוחשית בתנאי העבודה, כגון שינוי מהותי בשעות העבודה ללא הסכמת העובד, התנכלות לעובד, העברת העובד לסניף מרוחק ועוד.
- עובד שעבודתו נפסקה עקב פטירת המעסיק או פשיטת רגל שלו.
- עובד שנפטר, המעסיק ישלם לשאיריו פיצויי פיטורים.
- התפטרות בשל מצב בריאות לקוי של העובד או של בן משפחתו, וזאת בהתאם לממצאים רפואיים, תנאי העבודה ונסיבות העניין.
- עובדת שהתפטרה בתוך 9 חודשים מיום שילדה, כדי לטפל בתינוקה, או בעת אימוץ ילד שגילו פחות מ-13.
- התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות יותר מ-60 יום, בכפוף להצגת אישור מלשכת הסעד.
- פיטורים סמוך לתום שנת העבודה הראשונה עשויים להיחשב ניסיון של המעסיק להימנע בחוסר תום לב מתשלום פיצויי פיטורים כדין, וזאת אם לא הוכח אחרת.
- עובד המועסק לפי חוזה לתקופה העולה על שנה, שבתומה – אם המעסיק לא חידש את החוזה – ייחשב מקרה זה לפיטורים.
איך מחושבים פיצויי הפיטורים
עובד שצבר ותק של שנת עבודה אחת לפחות, או עובד עונתי שעבד שתי עונות בשתי שנים רצופות, זכאים לפיצויי פיטורים. את אלה מחשבים באמצעות הכפלת משכורתו האחרונה של העובד במספר שנות הוותק שלו. למשל, אם עובד בשכר חודשי צבר ותק של 8 שנים, ומשכורתו החודשית לצורך חישוב הפיצויים היא 7,000 שקל, הרי שהפיצויים שיקבל יסתכמו ב-56 אלף שקל. על פי עיקרון זה מחושבים פיצויי פיטורים גם לעובדים עונתיים, שעתיים וכו'.
עובד שהיקף משרתו השתנה לאורך השנים, פיצוייו יחושבו לפי שכרו האחרון ערב הפיטורים באופן יחסי לחלקיות עבודתו בכל אחת מהתקופות, כפול השנים שעבד בכל תקופה.
בחישוב פיצויי הפיטורים נכללים שכר היסוד של העובד ומרכיבים קבועים המשולמים לו עקב עבודתו: עמלות, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית. מרכיבים שאינם נכללים בחישוב זה הם החזרים בגין הוצאות נסיעה, אחזקת רכב, אחזקת טלפון סלולרי וכו'. גם תשלומים בעבור שעות נוספות, תוספות כוננוות, פרמיות, תוספת משמרות וכו', לא ייכללו בשכר שעל פיו יחושבו הפיצויים.
עם זאת נקבע בפסיקה, כי יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולוודא אם הרכיב או התוספת הם אכן "תוספת אמיתית". אם יוכיח העובד כי תשלום מסוים המכונה תוספת הוא פיקציה בלבד, יראו בתשלומים אלה שקיבל חלק משכר העבודה הרגיל שלו, ובמקרה כזה יש להביאם בחשבון לעניין חישוב פיצויי הפיטורים. זו, אם כן, הסיבה לכך שבעת קבלה לעבודה יש לשים לב לכך שבחוזה העבודה לא מוגדרת משכורת בסיס נמוכה ועליה מיני תוספות שאינן מוכרות לצורך פיצויים או לצורך חישוב שכר פנסיוני. ישנם מעסיקים המציעים לעובד שכר בסיס נמוך ורכיבים נוספים "גלובליים"המביאים את רמת השכר הכוללת לרמה שאותה העובד מצפה לקבל, אך בפועל, בעת סיום ההעסקה לא ייכללו כל אותם רכיבים בחישוב פיצויי הפיטורים, ולכן הסכום שהוא יקבל בסופו של דבר עלול להיות נמוך בהרבה מציפיותיו.
ישנו חריג לכלל הקובע כי פיצויי הפיטורים מחושבים באמצעות הכפלת משכורתו האחרונה של העובד במספר שנות הוותק שלו. החריג הזה נקבע בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ובאישור כללי בדבר תשלומי מעבידים שהוצא מכוחו, המאפשרים למעביד ולעובד להגיע להסכם ולפיו ההפרשות שהפריש המעביד מדי חודש לטובת העובד לקופת גמל, לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים יבואו במקום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד, במקרה שזה פוטר, ואילו העובד יהיה זכאי לסכומים אלה גם במקרה שהתפטר מרצונו, גם אם לא קיים תנאי המזכה אותו בפיצויי פיטורים לפי החוק. כלומר, מחד גיסא זוכה עובד שסעיף 14 חל עליו לקבל פיצויי פיטורים גם אם התפטר מעבודתו, ומאידך גיסא, הוא מוותר על השלמה לפיצויי הפיטורים שלו, אם בקופה נצבר סכום הנמוך ממכפלת שכרו במספר שנות הוותק שלו.
מס על פיצויי פיטורים
פיצויי פיטורים מעל תקרה מסוימת חייבים במס. נכון לשנת 2009 התקרה היא 10,980 שקל, וכל סכום שמעליו בשכר לחישוב הפיצויים חייב במס. למשל, אם שכרו של עובד לצורך פיצויים עומד על 12 שקל והעובד צבר ותק של 6 שנים, אזי סכום הפיצויים שלו יהיה 72 אלף שקל – והסכום החייב במס יהיה 6,120 שקל. ברשת האינטרנט יש מחשבונים לחישוב סכום הפיצויים המגיעים וחבות המס בגינם.
ניתן לעתים לפרוס את תשלום המס בגין הפיצויים ולהגיע להסדרים שונים עם רשויות המס, ולכן כדאי להתייעץ עם יועץ פנסיוני, יועץ מס או רואה חשבון.
מועד תשלום הפיצויים והמסמכים הרלוונטיים
חוק הגנת השכר קובע כי את הפיצויים יש לשלם ביום הפסקת יחסי עובד-מעביד. עם זאת, החוק מתיר לשלם את הפיצויים תוך 15 ימים מסיום העבודה. עיכוב של יותר מ-30 יום ממועד כניסת הפיטורים לתוקף ייחשב להלנת שכרו של העובד.
לאחר הפיטורים, על המעסיק לתת לעובד טופס 161 וטופס 161 א' – הודעות של העובד ומעסיקו על סיום העבודה. בטפסים מצוינים הסכומים שהתקבלו בשל העזיבה, השכר הקובע, כספים המופקדים בקופות הגמל השונות ועוד. את הטפסים הללו יש להציג לפקיד השומה בסניף מס הכנסה באזור המגורים, והוא זה שמחליט אם על הסכומים שקיבל העובד עם תום העסקתו חל מס, ואם כן באיזה שיעור.
בנוסף, יש לקבל מהמעסיק טופס 106 – טופס שאותו המעסיק מחויב לתת לכל עובד בתום כל שנת מס, והוא שמפרט את סך התשלומים ששולמו לעובד באותה שנה ואת הניכויים שנוכו בה. על מנת שלא לשלם שיעורי מס מוגדלים, יש לבצע באמצעות הנתונים המופיעים בטופס זה תיאום מס, גם במקרה שהמפוטר מצא מקור הכנסה חדש וגם אם נותר מובטל. חישוב כזה אמנם מבוצע, בסופו של דבר, ברשויות המס, אך התהליך לפעמים נמשך זמן רב, וזאת דווקא בתקופה שבה נזקק העובד המפוטר לכל שקל ואין לו כספים עודפים לתשלום מס בציפייה לקבלת החזר מאוחר יותר.
שמירה על רצף בביטוח הפנסיוני
תקופת המעבר בין מקום עבודה אחד למשנהו יכולה לעתים להתארך, ועל מנת להמשיך ולשמור על הביטוח הפנסיוני כדאי לפעמים להמשיך בתשלומים, גם אם לא בהיקפם המלא.
קרנות הפנסיה החדשות – במקרה של הפסקת עבודה ממשיכים העובדים המבוטחים בקרן פנסיה חדשה להיות מבוטחים למקרים של אובדן כושר עבודה או פטירה, וזאת לתקופה של 5-3 חודשים, בהתאם לתקנון הקרן המסוימת. הקרנות החדשות גם מאפשרות לעמיתיהן לשמור על אותם כיסויים ביטוחיים לתקופה ארוכה יותר, של 24 חודשים מיום הפסקת התשלומים, וזאת בתמורה לפרמיה מוקטנת, שנעה בין 10% ל-15% מדמי הגמולים שהועברו לקרן לפני תום העבודה. תשלומי העמית באותה תקופה, לצורך שמירה על הכיסויים הביטוחיים, לא ייזקפו לחיסכון הצבור. מומלץ לפנות לקרן הפנסיה ולהגיע עמה להסדר תשלומים.
אם מקפיא העובד את התשלומים לקרן הפנסיה לתקופה של יותר מ-5-3 חודשים, הוא יידרש, במועד חידושם, להשלים תקופת אכשרה (תקופה מינימלית בין ההצטרפות לבין המועד הראשון שבו ניתן לקבל את הזכויות) במקרה שהוא סובל ממחלה קודמת.
קרנות הפנסיה הוותיקות –לעובד שפוטר ומבקש לשמור על זכויותיו בקרן פנסיה ותיקה יש בעיה. אם לא ישלם בעצמו לקרן דמי גמולים במשך 3 חודשים, ייאבד את זכותו לפיצוי במקרה של אובדן כושר עבודה. אם ישלם דמי גמולים מופחתים, תיפגע המשכורת הקובעת שלו לחישוב פנסיית הזקנה, הנכות והשאירים (בעיקר בקרנות בשיטת 3 השנים האחרונות). לפיכך, אם באפשרותו של העובד לשלם את התשלומים במלואם - כפי ששולם לפני הפיטורים, כלומר הן את חלקו והן את חלק המעביד – יהיה זה הפתרון הטוב ביותר.
ביטוחי מנהלים – על עובד המבוטח בביטוח מנהלים לקבל במועד הפסקת עבודתו כתב שחרור לפוליסה על כל מרכיביה, והפוליסה תעבור לבעלותו. בתקופת הביניים, עד שימצא מעסיק חדש, חשוב לשמור לפחות על מרכיבי הביטוח (ריסק), ואלה נשמרים, בדרך כלל, לתקופה של עד 3 חודשים. לכן חשוב כבר במועד עזיבת העבודה לרכוש ריסק זמני לשנה לפחות. בתקופה זו ישלם המבוטח בעבור הכיסויים הביטוחיים בלבד, ולכשימצא מקום עבודה חדש תעבור הפוליסה לבעלות המעסיק החדש, וניתן יהיה לחדש את התשלומים הרגילים לחברת הביטוח. בתנאים מסוימים ניתן להאריך את הריסק לשנה נוספת, תלוי בתנאי הפוליסה ובהסכמת חברת הביטוח. אם לא פעל המבוטח לשמר את הפוליסה וזו סולקה, ייתכן שחברת הביטוח לא תסכים לחדש את התשלומים, במיוחד במקרה שמדובר בפוליסה ותיקה בעלת תנאים מיוחדים. בנוסף, עשויה חברת הביטוח לבקש, כתנאי לחידוש הפוליסה, עמידה בבדיקות רפואיות (חיתום). אם הורע מצבו הבריאותי של המבוטח, עלולה חברת הביטוח שלא לחדש את ביטוח החיים או את הביטוח לאובדן כושר עבודה, לבקש תוספת פרמיה או לכלול סייג חדש בפוליסה. בעת הפסקת העבודה יש להיוועץ ביועץ פנסיוני או להיעזר בסוכן ביטוח להשגת הסדר עם חברת הביטוח.
כדאיות משיכת הפיצויים מקרנות הפנסיה ומביטוחי המנהלים
במהלך תקופת העבודה המעסיק מעביר מדי חודש חלק מכספי הפיצויים לקרנות הפנסיה, לקופות הגמל או לחברות הביטוח, ולאחר סיום יחסי העבודה הכספים יועברו לעובד אם יבקש זאת. אולם, עובד שימשוך את כספי הפיצויים המגיעים לו מתוך הקופה עלול לפגוע בסך החיסכון הפנסיוני שלו, ועל כן יש לשקול מהלך כזה על כל השלכותיו. הכספים, אם יחליט העובד למשוך אותם, יהיו פטורים ממס עד התקרה הקבועה בחוק, ומומלץ לבחון את כדאיות המשיכה בהתייעצות עם יועץ פנסיוני או יועץ מס. משיכת הכספים תקטין את החיסכון הפנסיוני של העובד ביחס שבין סכום הפיצויים שנמשך לבין הסכום הצבור בקופת הגמל, והדבר יכול להגיע לכדי 40% ויותר מהפנסיה הצבורה למועד המשיכה.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.