מי שעקב אחר מסע הבחירות האחרון של הנשיא אובמה, לא יכול היה שלא להבחין במנטרה קבועה. "הממשל שלי ימשיך לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, שהם מחוללי הצמיחה במשק שלנו", חזר ואמר הנשיא מעל כל במה אפשרית. מחיאות הכפיים שחזרו אליו כהד הוכיחו שדבריו נפלו על אוזניים כרויות.
אמריקה התאגידית מצטיירת לעיתים כאומה של חברות ענק, אבל עמוד השדרה של כלכלתה הוא מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. מגזר זה אחראי ליצירת יותר מקומות עבודה מאשר כל מגזר אחר – עניין קריטי באמריקה של פוסט-משבר 2008 – וחולש על לא מעט מהייזמות הטכנולוגית ותהליכי המחקר והפיתוח. אפילו חברות גדולות ומסורבלות מעדיפות לעשות מיקור-חוץ (אאוט-סורסינג) לחברות קטנות וגמישות, לרבות בתחומי ליבה של פעילותן. תוסיפו לכך את העובדה שהמגזר התאושש הכי מהר לאחר המשבר הפיננסי ותבינו מדוע הממשל האמריקאי מייחס חשיבות עצומה לחיזוק העסקים הקטנים ומסייע להם באמצעות כלים פדראליים ומדינתיים שונים.
אך ההכרה בחשיבות מגזר העסקים הקטנים והבינוניים היא לא רק נחלתה של אמריקה. 55%-60% מהתוצר העסקי בעולם ו-60% ממקומות העבודה מקורם בעסקים קטנים ובינוניים. זה מביא ממשלות בעולם לחזק את כוחם של העסקים הקטנים ולסייע להם בכל הקשור למימון, רגולציה ומיסוי.
ומה אצלנו? נראה שרק בשנים האחרונות נפל האסימון לקובעי המדיניות. הממשלה הפנימה את חשיבותו הכלכלית של המגזר ומתייחסת ברצינות רבה מבעבר לצרכים שלו. רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, אומר כי יש לראות בפעילות של הממשלה להקטנת הריכוזיות במשק וצמצום כוחם של התאגידים הגדולים, איתות ברור לגבי מדיניותה, שהמרוויחים הגדולים ממנה, בנוסף לציבור, הם העסקים הקטנים והבינוניים. המשוואה היא ברורה וככל שכוחם של הגדולים יקטן, כוחם של הבינוניים והקטנים יגדל.
קויתי מזכיר, כי בצנרת החקיקה של הכנסת מונח חוק העסקים הקטנים והבינוניים, שנועד לעגן את זכויותיהם של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בחוק מוסדר ולעודד את המגזר העסקי בישראל. לאחר שיוחל עליו חוק הרציפות, הוא צפוי לעבור לוועדת הכלכלה של הכנסת לשם הגשתו לקריאה שנייה ושלישית.
לא פחות חשובה מכך היא הקרן החדשה בערבות המדינה לעסקים קטנים, שיצאה לדרך בשנת 2012. זה היה בעקבות מכרז חדש לבנקים שפירסמה הממשלה באפריל 2012 ובו אוחדו הקרנות לעסקים קטנים ולייצואנים. במכרז זכו בנק הפועלים, מזרחי-טפחות, אוצר החייל ומרכנתיל, שיכולים להעמיד, בהתאם לתנאי המכרז, אשראי בערבות מדינה בהיקף של 4.25 מיליארד שקלים לעסקים קטנים ובינוניים בעלי מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל. שיעורי הריבית, אגב, נמוכים יותר ביחס לשיעורי הריבית שנקבעו ב-2011. ההליך המכרזי שבו מציעה המדינה את הקרן לבנקים נועד להביא למינוף הסכום שמעמידה המדינה. אם לדוגמה המינוף הוא 5, נוצרות למעשה קרנות בהיקף של פי 5 מהבטוחות שמעמידה המדינה.
במהלך שנת 2012 אושרו, במסגרת הקרן החדשה בערבות מדינה, כ-1,600 בקשות להלוואות בסך כולל של כ-920 מיליון שקל, ולדברי קויתי, רוב הבנקים כבר מתקרבים למיצוי המנה הראשונה של האשראי.
קויתי מונה את הנגישות הנמוכה לאשראי כאחת משלוש הבעיות המרכזיות של מגזר העסקים הקטנים, כפי שהוגדרו על-ידי הסוכנות, ולצידה, גם את המחסור בידע מקצועי והתמודדות מול רגולציה בעייתית ובירוקרטיה נוקשה.
נושא האשראי מעורר ויכוח בשנים האחרונות, והוא קשור בין היתר לעובדה בסיסית שרבים מתעלמים ממנה: למעשה, אין בישראל הגדרה אחידה ומקובלת לעסק קטן ולעסק בינוני. משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הכלכלה, בנק ישראל – בכל אחד מהגופים האלה קיימות הגדרות שונות, וגם במערכת הבנקאית הגבול בין עסק קטן לבינוני (במונחי מחזור ו/או היקף אשראי) יכול להשתנות מבנק לבנק. התוצאה היא שהשיח מתרכז בעיקר בעסקים קטנים, אבל הנתונים שנועדו לשרת אותו מערבים גם עסקים בינוניים.
דוגמה לפערים שנובעים מהגדרת עסקים קטנים ובינוניים עלתה בוויכוח על השאלה האם קיים כשל שוק בתחום האשראי לעסקים קטנים. הטענה היתה שחלקם של העסקים הקטנים והבינוניים באשראי קטן משמעותית מחלקם בתוצר העסקי.
עם זאת, בדו"ח ועדת זקן, צוין: "בחינת היקף האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים ביחס לתוצר מעלה, כי היקף האשראי ללקוחות מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל אינו חריג בהשוואה למדינות אחרות בעולם. יתרה מכך, העובדה שהיקף הסיוע הממשלתי במימון לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות המערכת הבנקאית קטן יחסית בישראל מצביעה על כך שהיקף האשראי שהתאגידים הבנקאיים בישראל מעמידים לעסקים הקטנים והבינוניים גדול יחסית ממקביליהם במדינות אחרות".
עם זאת, במקביל מציגה הסוכנות נתון, בהסתמך על נתוני הבנקים, לפיו כ-23% מסך הפקדונות במערכת הבנקאית שייכים לעסקים קטנים, ומכאן עולה מסקנה כי עסקים קטנים מגייסים פחות אשראי ביחס לפקדונות שלהם, דבר שיכול להצביע על יכולת גיוס מוגבלת.
קויתי אומר שעסקים קטנים מתמודדים עם בעיה כפולה: מצד אחד, הם לא יודעים איך לדבר עם הבנקים שלהם. הם מתקשים להסביר, סובלים ממחסומי תקשורת ולא מדברים בשפה הבנקאית המקובלת. מצד שני, המערכת הבנקאית דורשת מהעסקים הקטנים ביטחונות גדולים יותר מאשר מגופים עסקיים גדולים ומתייחסת אליהם בחוסר שיוויוניות.
הכשל המרכזי, לטענת קויתי, הוא בפער שבין גישת הנהלות הבנקים להתייחסות הסניפים בשטח ללקוחות הבודדים. בעוד שהנהלת הבנק עשויה להתייחס בחיוב לבקשת הלוואה של עסק קטן, ואף מעודדת סניפים לקבל החלטות חיוביות כלפי המגזר, מנהל הסניף רואה לנגד עיניו את ההלוואה הספיצפית וחושש לאשר אותה. מבחינתו, אמנם רמת הסיכון של הסניף היא גבוהה, אבל בראייה בנקאית כוללת, בפרט כאשר יש ערבות מדינה, רמת הסיכון היא נמוכה הרבה יותר. אבל גם קויתי מכיר בכך שהיחס של הבנקים לעסקים הקטנים והבינוניים עובר שינוי בשנים האחרונות.
העובדה שבמערכת הבנקאית זיהו את הפוטנציאל העסקי של העסקים הקטנים והבינוניים, שנמצאים בשנים האחרונות על ציר צמיחה, אינה חדשה, והם מכוונים משאבים ארגוניים רבים לביסוס שיתופי פעולה עמם.
ישראל אנגל, סמנכ"ל ומנהל החטיבה הקמעונאית בבנק מזרחי-טפחות, אומר שגישת הבנק כלפי העסקים הקטנים נובעת לא מעט מהרצון לפזר הסיכונים. "בראיית הבנק, מהיבט הסיכונים, יש קווי דמיון בין משקי הבית למגזר העסקים הקטנים", הוא אומר. "בניגוד לתאגיד גדול, אשר במקרה של התמוטטות כלכלית מסב לבנק נזק גדול באופן יחסי, הפיזור הרחב של העסקים הקטנים והבינוניים – כמותית, גיאוגרפית וענפית – מאפשר לבנק לספוג ללא קושי מיוחד גם כשלונות וחדלות פירעון". במזרחי-טפחות גם רואים בפעילות במגזר העסקים הקטנים אפשרות ליצירת סינרגיה עם צמיחת הבנק בתחום משקי הבית, כולל במשכנתאות.
אייל בירן, סגן ראש החטיבה הבנקאית בלאומי, מודה כי מדיניות הקצאת האשראי של הבנק עברה טרנספורמציה בעשור האחרון – מגופים גדולים לטובת עסקים קטנים ובינוניים: "אין ספק שיש שינוי גדול בתנועת המטוטלת, ואנו עדים למעבר של מיליארדי שקלים לעסקים קטנים ובינוניים. אנו רואים בעסקים הקטנים את מנוע הצמיחה של המשק. זה בא לידי ביטוי בהיקף הפעילות הכלכלית של המגזר, בשיעור המועסקים בו ובפוטנציאל הצמיחה שלו. יש כאן מצב שבו כולם מנצחים. מבחינת תיק האשראי שלנו, יש כאן פיזור סיכונים, ומבחינת העסקים הקטנים ניתן כאן מענה לצורך המיידי שלהם בחמצן לצורך התפתחות וגידול עסקי".
גם בבנק דיסקונט מבינים את היתרון של המגזר, שמאופיין בפיזור רחב. שם מבקשים לנצל את ההיכרות האישית עם בעלי העסקים למינוף נוסף בתחום. "בנק דיסקונט, כבנק ששם את ההיכרות האישית והקשר עם הלקוח כנדבך ראשון, יכול לסייע לעסקים הקטנים, בפרט כאשר קיימת כבר היכרות טובה עם הלקוח והעסק ורמת הסיכון ברורה יותר", אומר יובל גביש, סמנכ"ל וראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט.
מזרחי-טפחות הוא אחד משני הזוכים המרכזיים במכרז של המדינה לקרנות הסיוע לעסקים קטנים. אל מול 70 מיליון שקלים שהמדינה העמידה בשלב ראשון, הבנק העמיד 700 מיליון שקלים לטובת עסקים קטנים ובינוניים. זהו רק שלב א' בתהליך, והבנק מעריך שבסופו של דבר היקף הקרן להלוואות לעסקים קטנים יעמוד על שני מיליארד שקלים. גם זה איננו ההיקף הסופי, שכן יש לזכור שמדובר בקרן דינמית שבה הלוואות נפרעות כל הזמן ולכן הכסף המוחזר לקרן משמש להעמדת הלוואות נוספות.
פרויקט נוסף בתחום זה של מזרחי-טפחות הוא קרן צפונה דרומה, שנולד כיוזמה של איש העסקים איתן ורטהיימר, תחילה לטובת העסקים הקטנים בצפון ומאוחר יותר גם לטובת העסקים הקטנים בדרום הארץ. הבנק חבר אליו לפני כמה שנים ומאז בוצעו בקרן הזו הלוואות בהיקף של כ-400 מיליון שקלים.
בנק הפועלים, שהיה כאמור בין הבנקים שזכו במכרז של הקרן בערבות המדינה, הודיע באחרונה על הכפלת היקף האשראי הכולל שיינתן לעסקים קטנים במסגרת קרנות מיוחדות, והוא צפוי להגיע ליותר מ-2 מיליארד שקל – וזאת מעבר לאשראי הניתן במהלך העסקים הרגיל.
בבנק הפועלים אומרים כי בעקבות הביקוש הרב לאשראי, הוא מיצה את המכסה הראשונית שניתנה לו, וקיבל אישור ממשרד האוצר להגדיל את הקרן בערבות המדינה ב- 700 מיליון שקלים נוספים. בשנה שעברה הקים הבנק קרן ייעודית לעסקים קטנים, בשם "פועלים לצמיחה", ובאחרונה הודיע על הגדלתה ב-200 מיליון שקל. בבנק אומרים, כי הקרן העניקה עד כה אשראי בהיקף של כ-300 מיליון שקל, כך שבסך הכל תעמוד הקרן המיוחדת על היקף של יותר מחצי מיליארד שקל.
גם בנק לאומי הכריז באחרונה על קרן ייעודית לעסקים קטנים והיא זכתה, לדברי הבנק, לתגובות טובות מאוד בשוק. היתרון שלה, מסביר אייל בירן, נעוץ בגמישות תהליכי האישור, שהם קצרים יותר ומהירים יותר מאלה של הקרנות בערבות המדינה. הקרן, בהיקף של כשלושה מיליארד שקלים, יכולה לספק הלוואות עד מיליון שקלים. זה מתווסף ליכולת של לקוח עסקי קטן לקחת הלוואה באמצעות המערכת הדיגיטלית, בהיקף של עד 100 אלף שקלים, בלחיצת כפתור וללא ביטחונות.
בנק דיסקונט מציע ארבע קרנות פרטיות ייחודיות: שתי קרנות ללקוחות קיימים בדיסקונט ושתי קרנות ללקוחות חדשים. ההלוואות הינן בסכום של עד מיליון שקלים ומיועדות למטרות השקעה, פיתוח עסקי וכדומה. על מנת להקל על הלקוחות, הבטוחות למימון לא כוללות פיקדון, ואין צורך בהכנת תוכנית עסקית על-ידי גוף חיצוני.
לדברי יובל גביש, בנק דיסקונט החליט להקים קרנות פרטיות לעסקים קטנים ומסחריים כדי להקל על ציבור הלקוחות, שלעיתים הקריטריונים לקבלת אשראי בערבות המדינה מחייב אותם להוצאות בגין הכנת תוכנית עסקית, לוויתור על משאבים כספיים בדרישה למתן פיקדון כבטוחה ופרקי זמן ארוכים לקבלת אישור למימון.
אבל לא הכל מתחיל ונגמר באשראי, כפי שמבהיר אייל בירן מלאומי: "ניתחנו את הצרכים של הלקוחות בתחום העסקים הקטנים והבינוניים והגענו למסקנה שיש נושאים נוספים, לא פחות קריטיים, שמעסיקים אותם, כמו הצורך בזמינות, מיידיות והיכולות לבצע פעולות באופן עצמי".
דבריו של בירן מקבלים אישוש בסקר שערכה הסוכנות לעסקים קטנים, שממנו עולה, כי נושא האשראי והמימון הוא החסם השלישי במידרג החסמים לאחר התחרות והעומס הבירוקרטי. עם זאת, ככל שמספר המועסקים בחברה גדול יותר, כן חסם זה הופך להיות משמעותי יותר.
כנגזרת לניתוחים שעשו, הבנקים שמים דגש על תחומים נוספים: לדוגמה, בלאומי מדובר בליווי מקצועי בכל הקשור להכנת תוכנית עסקית, שנדרשת בעת הגשת בקשה לאשראי, קיצור תהליכים ופיתוח פלטפורמות דיגיטליות לשימוש עצמי ומהיר של הלקוחות. בפועלים הוסיפו לליווי המקצועי גם מהלכים מסוג "יום העסקים הקטנים", שבו קראו לציבור לרכוש בעסקים קטנים, וירידי עסקים קטנים, שמציעים הרצאות העשרה ומפגשים עם גורמים תומכים.
יובל גביש מדיסקונט מסביר, כי הצורך של העסקים הקטנים והמסחריים בליווי מקצועי נובע מהיעדר כוחות מקצועיים ניהוליים בעסק, מעצם היותו עסק לא גדול – עסק שלא יכול לשאת כלכלית קיומם של מומחים בתחומים שונים כחלק ממצבת כוח האדם שלו. התחומים בהם העסקים הללו זקוקים לליווי מקצועי הינם מגוונים: כלכלי, שיווקי, משפטי ועוד. אמנם לבנק מומחיות בתחום המימון, אך הוא בהחלט מחפש שותפים להעסקת מומחים מעולמות עסקיים שונים, שתסייע לעסקים אלה.
האם עסקים קטנים סובלים מיחס מפלה במערכת הבנקאית, לעומת עסקים גדולים? הבנקאים אומרים, כי נקטו בשנים האחרונות במספר פעולות לקדם את הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים ולאפשר להם פלטפורמת עבודה נוחה. זה כולל בין היתר הכשרת בנקאים ייחודיים במערך הסניפים, הרחבת שירותים מעבר לשעות הפתיחה של הסניפים, מוקדים טלפוניים מיוחדים, הקמת מרכזי עסקים, שירותים דיגיטליים ייחודיים, כולל אפליקציות ללקוחות עסקיים, תמיכה של יחידות סחר חוץ, שנמצאות במטות הבנקים, גם בעסקים קטנים שמטופלים על ידי הסניפים, שירותי חדר עסקות, מרכזי השקעות ועוד.
בינתיים נראה שהמאמצים האלה נושאים פירות. כ-80% מהעסקים דיווחו לסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, בסקר שביצעה, על ייצוב או שיפור ביכולת גיוס האשראי מהבנקים. נתון זה גבוה בהתחשב בממצא לפיו רק 65% מהעסקים דיווחו על ייצוב או שיפור במחזור העסקי שלהם.
אבל עסקים קטנים אינם פועלים בחלל ריק, ולצד השיפור ביכולת לגייס אשראי, הם מושפעים מההתפתחויות במשק. בסקר התקופתי האחרון של הסוכנות לעסקים קטנים, שבוצע באפריל 2013, חל גידול במספר העסקים המדווחים על ירידה במספר העובדים. שיעור העסקים שדיווחו על ירידה במספר העובדים גבוה משיעור העסקים שדיווחו על עלייה במספרם, ובסוכנות לעסקים קטנים רואים בכך סממנים לתהליכי קיטוב אפשריים – עסקים קטנים הופכים לקטנים יותר והגדולים – לגדולים יותר.
אך על רקע ההרעה במצב המשק, עולה השאלה עד כמה גדול הסיכון במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. בכל הבנקים ממהרים להרגיע. בלאומי, שמעיד על צמיחה גדולה באשראי לעסקים קטנים, אומרים כי מתן האשראי מבוסס על מודלים כלכליים מתקדמים, והבנק לא נתקל בחדלות פרעון של עסקים קטנים בהיקפים גדולים יותר בתקופה האחרונה. אגב, התברר לבנק שככל שהלקוחות הם בעלי אוריינטציה דיגיטלית, הן בתוכם והן מול הלקוחות, שיעור חדלות הפרעון שלהם הוא נמוך יותר. בדיסקונט אומרים שהבנק נמצא עם "היד על הדופק" באופן שוטף ומשנה את הקריטריונים ו/או המדיניות בהתאמה למתרחש במשק. "אנחנו מלווים את לקוחותינו הוותיקים והטובים בכל צרכיהם שאכן לעיתים עולים בתקופה כזו", אומרים בבנק.