איגוד הבנקים הציג היום בוועדת החקירה הפרלמנטרית של הכנסת סידרה של מחקרים שנערכו על ידי כלכלני האיגוד ועל ידי גורמים חיצוניים אחרים. המחקרים מראים כי מחירי השירותים הבנקאיים שצורכים משקי הבית בישראל – הן בתחום הריבית והן בתחום העמלות – אינם גבוהים ואינם שונים משמעותית מהנעשה בעולם.
מנכ"ל האיגוד, משה פרל, אמר בישיבה: "מי שקורא את המחקרים שבדקו את מחירי השירותים הבנקאיים חייב להגיע למסקנה כי מצבו של משק הבית הישראלי איננו מצדיק חקיקה, ובוודאי לא ברמת פיקוח קיצונית כפי שמוצע לוועדת הכלכלה בימים אלה".
המחקרים שהוצגו לחברי הכנסת כוללים נתונים שניתחו כלכלני איגוד הבנקים, מחקרים של בנק ישראל, נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומספר השוואות לחו"ל של חברות מחקר שונות.
בנושא העמלות הציג פרל נתונים של כלכלני איגוד הבנקים לפיהם 68% ממשקי הבית בישראל משלמים פחות מ-40 שקלים לחודש. הוא הציג גם מחקר של בנק ישראל לפיו חשבון משק בית בישראל משלם על עמלות בממוצע 37 שקל לחודש, ונתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהם עלות העמלות למשק בית ישראלי מגיעה לסכום חודשי ממוצע של 36 שקלים לחודש.
פרל הציג גם השוואה שערך בנק ישראל ולפיה זהה הממוצע הישראלי לעולמי, וגבוה ממנו בשני יורו לשנה (!), כאשר לוקחים בחשבון את הבדלי התמ"ג בין המדינות.
בנושא הריבית הציג איגוד הבנקים מספר מחקרים המראים כי תנאי הריבית למשקי הבית בישראל בהשוואה לפירמות, דומים למקובל בעולם. בנושא זה הוצגו גם מחקרים של בנק ישראל על מדדי כוח שוק וגם מחקרים של איגוד הבנקים על פערי ריבית. בכל המקרים לא נמצא הבדל בין ישראל לשורת המדינות אותן בדק בנק ישראל בעולם.
משקל ההכנסות מעמלות
בדיקת כלכלני איגוד הבנקים התייחסה גם למשקל ההכנסות של הבנקים מעמלות. נתונים שהוצגו בנושא זה הראו כי משקל ההכנסה של הבנקים בישראל מעמלות ביחס להכנסה הכוללת שלהם, דומה לממוצע העולמי: בגוש היורו – 39%, בארה"ב – 43%, ובישראל 36%. במילים אחרות, החלוקה בין מקורות ההכנסה של הבנקים בישראל דומה לעולם (המחקר .
מנכ"ל האיגוד, משה פרל, הראה לחברי הוועדה נתונים שניתח מרכז המחקר של הכנסת, לפיהם התשלום החודשי הממוצע בישראל עבור טלפון קווי הוא 130 שקל; עבור טלפון נייד 277 שקל; עבור חשמל 305 שקל; עבור גז מרכזי 30 שקל; ועבור מים 101 שקל.
פרל הוסיף כי: "במצב שבו שעלות סל העמלות למשק בית ממוצע היא כעלות כרטיס קולנוע בחודש לא צריך להטיל משטר פיקוח גורף, שמכניס ענף כלכלי שלם לסד הפיקוח באופן שלא מקובל אפילו בענפים אחרים שבהם מפקחים רק על מצרכי יסוד חיוניים".