איגוד הבנקים מבקש ממשרד האוצר לבצע מהלכים לעידוד החיסכון לטווח ארוך, כולל באמצעות חידוש הטבות המס לחוסכים בפיקדונות לטווח ארוך.
משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, פנה בימים אלה לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, בבקשה לשקול רעיונות להגברת החיסכון לטווח ארוך.
לדברי פרל, אחת ההשלכות הציבוריות המובהקות של המשבר הפיננסי האחרון, היא כמיהה הולכת וגוברת של ציבור גדול לאפיקי חיסכון ארוכי טווח, המאופיינים בסיכון אפסי וברמת ודאות מירבית על ביצועי ההשקעה. "לקחי המשבר מצדיקים בחינה יסודית של הנושא, במטרה לעודד פיקדונות לטווח ארוך או בינוני בבנקים, באופן שייתן מענה לצורך הציבורי החדש, ובמקביל לא יתחרה בחיסכון הפנסיוני. המשבר סיפק לנו עדות נוספת להבדל בין יכולת ההתמודדות עם מחנק אשראי של משקים בהם שיעורי החיסכון היו חיוביים, לעומת כאלה בהם שיעורי החיסכון היו שליליים"הוסיף.
באיגוד הבנקים מציינים, כי משנת 2002 (בעקבות רפורמת רבינוביץ') חדלה הממשלה לעודד את החיסכון לטווח ארוך, והתוצאה היא שהסכומים שהופקדו בתוכניות חיסכון צמודות מדד צנחו מ-94 מיליארד שקל בשנת 2002 (שהיוו 16.2% מסך פיקדונות הציבור), לסכום של 22 מיליארד שקלים ב-2008 (2.8% מסך פיקדונות הציבור). תמונת הראי המקבילה לתהליך זה היתה זינוק בסכומי הכסף שהופקדו לטווחי זמן קצרים: מ-25.8 מיליארד בשנת 2002, ל-94.7 מיליארד שקלים ב-2008. כספי החיסכון ארוך הטווח של הציבור מושקעים כיום, ברובם, בשוק ההון באופן שמייצר פוטנציאל תשואה גבוה, אולם תוך סיכון גבוה.
לפני ביצוע הרפורמה זכו פיקדונות (תוכניות חיסכון) שמועד הפדיון שלהם היה ארוך משנתיים, לפטור ממס והופלו לטובה לעומת אפיקי חיסכון אחרים, כדוגמת פיקדונות צמודי מדד או מט"ח קצרי טווח.
פרל אומר, כי ניתוח של תהליך זה לאור כלל הנסיבות המשקיות מוביל למסקנה, כי ההסבר המרכזי לשינוי בהתנהגות הציבור והמעבר מ"פיקדונות ארוכים" ל"פיקדונות קצרים"היה הפסקת העידוד הממשלתי באמצעות הטבת המס. לכן, יש לבחון מחדש את האפשרות לעודד פיקדונות לטווח מתאים באמצעות הטבות מס. "עידוד הציבור לחיסכון ארוך טווח הוא בעל תועלת מוכחת גם בהיבט הלאומי וגם בהיבט הפרטי. ברמה הציבורית, מתורגם החיסכון להשקעה, שתתרום כמובן לצמיחת המשק"מציין פרל.