יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה וגמל, לא האמין שזה קורה לו. בתחילת אפריל נחת על שולחנו חוזר נוסף של הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, המיועד לגופים המוסדיים. עוד באותו היום פנה בן אסאייג לאנשי אגף שוק ההון ואמר משהו כמו: "רבותי, הגזמתם".
הגופים המוסדיים אינם מתנגדים לדאגה לחוסכים, אבל טוענים שמערכות התפעול שלהם מתקשות לעמוד בעומס השינויים שנדרשים עקב מבול החוזרים והתקנות. החברות נאלצות לגייס מאות עובדי תפעול למערכת המוסדית, כדי להתמודד ולהטמיע בהצלחה את שפע הוראות הרגולציה. "מרוב רצון טוב, מי שעלולים להיפגע הם הלקוחות", סיים בן אסאייג את השיחה.
העומס הרגולטורי בתחום ניהול החיסכון, המוטל בעיקר על חברות הביטוח, אינו מקרי. מסת החיסכון לטווח הקצר והארוך, בעקבות אימוץ המלצות ועדת בכר בשנת 2005, הפכה אותן למפלצות פיננסיות. שיא חדש נרשם ב-2015. כללי המשחק, תחת הכותרת "רפורמות", שונו מספר פעמים, וזו הזדמנות לבחון כמה מהשינויים, כדי ללמוד משהו על עוצמת הצונאמי הפיננסי.
המודל החכם: בתחילת 2016 הונחו הגופים המוסדיים (מנהלי הגמל והפנסיה) לשנות את מסלולי ההשקעה הקיימים לטובת מסלול שכונה המודל החכם. בהתאם למודל זה, רמת הסיכון באפיקי ההשקעה מותאמת לגיל החוסך: עד גיל 50 רמת סיכון גבוהה יותר, ומגיל זה הופך החיסכון לסולידי.
המסלקה הפנסיונית: המסלקה היא המוסד הפיננסי שאמור לרכז את כל נתוני החוסך, כדי לשפר את מערכת הייעוץ עבורו ולאפשר לו קבלת הצעות השקעה נוספות. כל לקוח יכול לבקש את מסד הנתונים הפנסיוניים שלו, אשר משמש כיום בסיס למתן ייעוץ פנסיוני במערכת הבנקאית וכן את מערך הסוכנים. בעתיד, המסלקה אמורה לאפשר גם העברת כספים וביצוע פעולות במוצרים הפנסיוניים.
ממשק מעסיקים: עוד חוזר של משרד האוצר המחייב את הגופים המוסדיים להתאים את מערכות התפעול והגבייה מול המעסיקים, כדי לדעת במדויק כמה וממי לגבות. הגופים המוסדיים טוענים, כי הממשק החדש יוצר על המערכות עומס אדיר של רשימות ונתונים שמתכונת הטיפול בהם מורכבת.
איחוד חשבונות: במסגרת הדאגה לחוסכים, פרסם האוצר הוראת שעה המחייבת את הגופים המוסדיים לרכז את הטיפול בכל החשבונות המוקפאים של החוסכים (חשבונות ללא תנועה). המטרה היא לרכז את כל הכסף אצל גוף מוסדי אחד, וזה כולל את הצורך באיחוד חשבונות. מספר החשבונות המוקפאים עומד על 2.5 מיליון והיקף הכספים שנצברו בהם נאמד ב-25 מיליארד שקל.
רפורמת הטיוב: הגופים המוסדיים התבקשו על ידי האוצר לשפר את מסד הנתונים של קופות הגמל והפנסיה במסגרת שיפור השקיפות לחוסכים. הם התבקשו לסיים פרויקט ענק זה עד יוני 2016.
התקנון האחיד: האוצר דורש להפעיל תקנון אחיד המשותף לכל קרנות הפנסיה. בתקנון כזה ייקבעו מסלול החיסכון, טיב כיסויי הביטוח, משיכת הכספים, הקפאת הזכויות וכד'. כל אחד מגופי החיסכון ארוך הטווח יתבקש לתקן את הוראות ההפעלה שלו, וגם במקרה זה הגופים המעורבים מתלוננים על העומס שנוצר על מערכות התפעול שלהם.
קרן ברירת מחדל: מדובר במהפכה בתחום החיסכון הפנסיוני שעלולה להוביל לרעידת אדמה בגביית דמי הניהול. משרד האוצר פרסם חוזר שבו התבקשו הגופים המוסדיים להציע קרנות פנסיה מיוחדות המיועדות לעובדים לא מאוגדים בתחום הפנסיה שמשלמים את דמי הניהול המרביים.
האוצר יבחר בחודשים הקרובים שתי קרנות שתנהלה את חסכונות הציבור בדמי ניהול מינימליים. כיום משלמים החוסכים האלה דמי ניהול מקסימליים, בשיעור של 6% מההפקדה החודשית ו-0.5% מהצבירה הכוללת, וההנחה שדמי הניהול ייחתכו לפחות בחצי.
משקל יתר
יהודה בן-אסאייג אומר: "אני מנהל בשש השנים האחרונות את מנורה מבטחים פנסיה וגמל, עם נכסים בהיקף של 78 מיליארד שקל. עודף הרגולציה הוא שילוב קטלני של מספר רפורמות שנעשות בו-זמנית ללא בדיקת יסודית של ההשלכות. אנחנו בסך הכול מבקשים לעשות סנכרון של פעולות הפיקוח. העומס הפך לבלתי נסבל ועלול לפגוע לטווח הארוך. את הרגולטור מלווה התחושה המוטעית שהשוק לא מספיק מאורגן ותחרותי ורוצים שינויים בכל מחיר".
ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, הפעיל מאוד בתחום החקיקה הפיננסית, מסביר: "נכון שיש גידול ברגולציה, אבל צריך להביא שנושא החיסכון הפנסיוני מקבל משקל יתר בגלל העלייה בתוחלת החיים, כשהמטרה היא לאפשר לאנשים להזדקן בכבוד. זו הסיבה שקצבאות הזקנה גדלו ב-200 שקל לחודש, ואני אישית דאגתי לקדם את חוק פנסיה חובה לעצמאים שאושר בקריאה ראשונה. אנחנו, כמחוקקים, מעדיפים למקד את הטבות המס בחיסכון הפנסיוני ארוך הטווח. מטבע הדברים הוא מרוכז בגופים המוסדיים ולא במערכת הבנקאית".
רפורמת בכר מ-2005 אסרה על הבנקים להמשיך ולנהל מוצרים פיננסיים, כמו קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות, והם הוגבלו ביחס לאפשרות לניהול תיקים. עקב כך שונעו מאות מיליארדי שקלים מהבנקים לחברות הביטוח ולגופים המוסדיים.
כתחליף לניהול נכסים אלה, הותר לבנקים לספק ייעוץ פיננסי ופנסיוני ללקוחות, בתמורה לעמלת הפצה (0.25% על המוצרים הפנסיוניים, ובקרנות הנאמנות העמלה משתנה לפי סוג הקרן). בנוסף, זכאים הבנקים לקבלת עמלת תפעול.
היקף החסכונות באפיקים הפיננסיים הסתכם לפי נתוני בנק ישראל ב-1.93 טריליון שקלים, לפי ההתפלגות הבאה:
קרנות פנסיה: הכסף הגדול ביותר, 389 מיליארד שקל, נמצא בקרנות הפנסיה הוותיקות המאוגדות באמצעות "עמיתים". מדובר בחוסכים הוותיקים שנהנו מההזדמנות לקבל חיסכון בתנאים מועדפים עם רשת הגנה פנסיונית של האוצר.
לפי כל המומחים הפיננסיים, כדאיות החיסכון בגופי חיסכון אלה, כמו מבטחים הוותיקה, מקפת הוותיקה או קג"מ (קרן הגמלאות המרכזית), היא הרבה ביותר. גובה הפנסיה באפיק חיסכון מושפע בשיעור הנמוך ביותר מהתנודות בשוק ההון ועמלות הניהול נמוכות.
ההצטרפות לקרנות הוותיקות נסגרה, והחל מ-1995 החליפו אותן קרנות הפנסיה החדשות שתנאי החיסכון בהן נחותים בהשוואה לוותיקות. קרנות אלה צברו ב-20 השנים האחרונות 244 מיליארד שקל. עם זאת, בהתחשב בחלופות ההשקעה הזמינות, הקרנות החדשות הן המומלצות ביותר לחוסכים.
פוליסות ביטוח: אפיק השקעה נוסף הוא פוליסות ביטוח (פוליסות מבטיחות תשואה שהונהגו בעבר ופוליסות משתתפות ברווחים). היקף הכספים שנצברו במוצרים אלה מסתכם ב-337 מיליארד שקל.
פופולריות ההשקעה בפוליסות ביטוח הצטמצמה בשנים האחרונות במספר שלבים. הראשון היה כשנאסר על חברות הביטוח להמשיך ולשווק פוליסות מבטיחות תשואה. המכה הסופית ניחתה בשנת 2014, כשעל חברות הביטוח נאסר להמשיך לשווק פוליסות עם קצבה מובטחת הנקבעת ללא קשר לתנודות בבורסה. עקב כך מרבית הכסף נותב לקרנות הפנסיה החדשות.
הליכי החקיקה נתקעו
קופות גמל: קופות גמל והפיצויים נחשבו בעבר לאחר ממוצרי ההשקעה הפופולאריים, אך מאז 2008 כשצומצמה אפשרות משיכת הכסף בפטור ממס לאחר 15 שנים, צומצמה מאוד כדאיות ההשקעה בהן. מאז, ניתן למשוך את הכסף בפטור ממס הוני או כקצבה רק החל מגיל 60.
היקף הכספים שנצברו באפיקי הגמל נאמד ב-202 מיליארד שקל, מרביתם בשלוש מגה-קופות: פסגות גדיש של בית ההשקעות פסגות, תמר של כלל ביטוח ועוצמה מבית הראל. אלא שבשנתיים האחרונות אפיק הגמל מתעורר מחדש לחיים, בעיקר בזכות שני מהלכים.
ראשית, תיקון 190 מאפשר לחסוך בגמל ולנייד כספים בין סוגי הגמל מבלי שהמהלך ייחשב לאירוע מס. את כספי הצבירה ניתן למשוך בגיל 60 והלאה באותם תנאי מיסוי. התפתחות שנייה, ומהותית יותר, קשורה למוצר החדש ששמו "קופת גמל להשקעה". הליכי החקיקה שיאפשרו את הפעלת המוצר נתקעו בוועדת הכספים, אבל נראה שיושלמו בקרוב.
קופת גמל להשקעה תאפשר לחוסכים קבלת הטבות מס הן בשלב החיסכון (פטור מתשלום מס על ניוד הכספים) והן בשלב המשיכה (פטור ממס בעת משיכת הכסף כקצבה ופטור בעת משיכה הונית, בתנאי שיוכח שהחוסך מחזיק בפנסיה מינימלית).
"הגמל להשקעה" מוצג כמעין תחליף לתכנית החיסכון שהיו נהוגות בעבר בבנקים ועודדו את הלקוחות לחסוך לטווח הארוך. אלא שמאז הדרת הבנקים משוק החיסכון והירידה המשמעותית בכדאיות החיסכון הבנקאי (בגלל ירידת הריבית), הגמל נותר כמוצר השקעה סביר הן לטווח בינוני והן לטווח הארוך.
קרנות השתלמות: מדובר באפיק חיסכון לטווח של שש שנים, שצבור בו כיום סכום של 161 מיליארד שקל, כאשר רוב הסכום הוא נזיל וניתן למשיכה מיידית. ברור שכספי החיסכון בקרנות ההשתלמות כבר אינם משמשים באמת "להשתלמות" אלא כמקור כספי לקניית מכונית, נסיעות לחו"ל או מימון אירועים משמחים.
במערכת הבנקאית מנסים לשנות את התייחסות הציבור לקרנות ההשתלמות ולראות בהן חלק מהחיסכון הפנסיוני. היועצים הפנסיוניים מסבירים לציבור, כי הירידה הצפויה ברמת ההכנסה לאחר היציאה לפנסיה מחייבת להימנע ממשיכת קרנות ההשתלמות לאורך שנות העבודה ולצרף אותן לחיסכון הכולל שיעמוד לרשות החוסך לאחר פרישתו.
קרנות ההשתלמות זוכות להטבות המס הגבוהות ביותר, הן בשלב ההפקדה ("ניכוי זיכוי"), והן בשלב המשיכה (פטור מלא ממס רווח הון), ולמרות הדיבורים על ביטול הטבות המס באפיק השקעה זה, לא נראה שמהלך כזה יתבצע בתקופתו של שר האוצר הנוכחי.
האוצר אף יוזם חוק שיאפשר קבלת הלוואות על חשבון הפנסיה והגמל. זה קורה למרות התנגדותה של הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, שקבעה בדו"ח בנק ישראל ל-2015 שמשיכת הכספים על חשבון החיסכון הפנסיוני כרוכה בסיכון ובהגדלת המינוף.
קרנות נאמנות: מדובר באפיק השקעה לטווח קצר, כאשר רמות הסיכון תלויות במרכיבי ההשקעה של כל קרן. היקף הכספים שנצברו באפיק זה מסתכם ב-217 מיליארד שקל. חלק ניכר מהכספים מושקעים "בקרנות כספיות" המהוות תחליף לחיסכון בפיקדונות בנקאיים.
תעודות סל: מוצר משלים לקרנות הנאמנות. מדובר במעין חיקוי למדדי הבורסה המובילים. באפיק זה נצברו 118 מיליארד שקל. רשות ניירות ערך מבקשת לעודד את החיסכון הן בקרנות הנאמנות והן בתעודות הסל (באמצעות רפורמת תעודות הסל). זו הסיבה שיו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, הסתייג בעבר מיוזמת האוצר לאפשר לחברות הביטוח להפעיל "פוליסות להשקעה".
פוליסות להשקעה: פוליסות חיסכון פיננסי שמשווקות חברות הביטוח בשנים האחרונות. במוצר הזה נצברו עד כה כ-10 מיליארד שקלים – סכום נמוך בהשוואה למוצרי חיסכון אחרים, אבל הוא ממשיך להיות משווק באגרסיביות.
רוב הפוליסות האלה מוגדרות גם כפוליסת ביטוח חיים. עובדה זו מאפשרת דחיית תשלום מס רווחי הון עד למועד משיכת הכספים. המשמעות היא שהחוסך יכול לעבור ממסלול למסלול מבלי שייאלץ לשלם מס רווחי הון בגין המעבר, שכן הדבר לא נחשב כמכירת ניירות ערך היוצרת אירוע מס.
כאמור, יו"ר רשות ניירות ערך חשש שמוצר זה יתחרה בקרנות ובתעודות הסל. מאותן סיבות הוא גם המליץ להגביל את תנאי ההשקעה בקופת הגמל להשקעה, שכאמור עדיין לא יצאה לאור.
תיקים מנוהלים: מדובר באפיק השקעה לטווח קצר. ניהול התיקים בוצע עד לפני מספר שנים בידי מאות מנהלי תיקים, אלא שמגבלות רגולטוריות מצד רשות ניירות ערך גרמו להיעלמות חלק גדול מהם.
ניהול התיקים מתרכז כיום בעיקר בבתי ההשקעות הגדולים ובחלק מהבנקים. לפי נתוני רשות ניירות ערך, מנוהלים כיום באפיק זה 262 מיליארד שקלים. אגב, חלק מכספי הצבירה מושקע בקרנות נאמנות.
התמהיל השתנה
ענת כנפו-תבור, ראש החטיבה לחיסכון ארוך טווח בפסגות, האחראית על ענפי החיסכון בגמל, קרנות השתלמות, פנסיה וביטוח, אומרת כי בבית ההשקעות, המנהל נכסים בהיקף המתקרב ל-200 מיליארד שקל, פועלים כל הזמן לגוון את סוגי אפיקי ההשקעה.
כנפו-תבור מאשרת כי בענף הגמל מורגשת החל מ-2015 מגמה של תחייה מחודשת. "נכון שהמוצר ששמו קופת גמל להשקעה נפל באחרונה בוועדת הכספים, אבל אני מאמינה כי בסופו של דבר הוא יאושר. הוא ותיקון 190 אמורים להחיות את ענף הגמל כחיסכון לקצבה או כמשיכה הונית".
לדבריה, ענף הגמל חטף בעשור האחרון מספר מכות, שהבולטת בהן הייתה ביטול האפשרות לחסוך ל-15 שנים. "מדי שנה עברו מיליארדי שקלים מהגמל לאפיקי השקעה חלופיים, כמו ההשקעות בנדל"ן ולפיקדונות. מכות דומות חטפו גם ביטוחי המנהלים. ואולם, כאשר לפני כשנתיים ביטלו את מקדם הקצבה ופתחו את השוק לתחרות ולאפשרות לנייד את מוצרי החיסכון למוצרי אנונה (קבלת זרם תשלומים חודשי קבוע לתקופה בלתי מוגבלת) – השוק נפתח מחדש לתחרות.
"הבשורות גם מגיעות מתחום הפנסיה, באמצעות קרן ברירת מחדל. האוצר פרסם הנחייה שעד תחילת מאי יגישו חברות המעוניינות להשתתף את ההצעות לניהול הקרנות החדשות", אומרת כנפו-תבור.
יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים גמל ופנסיה, אומר: "הכספים ממשיכים לזרום בצורה בלתי פוסקת לאפיקי החיסכון ארוכי הטווח. מדובר, להערכתי, בהיקף גבייה של 24 מיליארד שקל לשנה שמגדיל מדי שנה בעיקר את נכסי קרנות הפנסיה".
לדבריו, "החיסכון הפנסיוני עובר מהפכה והתמהיל השתנה. למעט ביטוחי המנהלים, שאיבדו את הרלוונטיות, בגלל ביטול מקדם הקצבה, בכל המוצרים האחרים יש תחייה, כולל בקופות הגמל. עם זאת, ענף קרנות הפנסיה נותר מוביל".
לצד הצמיחה המהירה של החיסכון ארוך הטווח, שמנוהל על ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות, התכווץ החיסכון במסגרת תוכניות החיסכון שמציעים הבנקים. שילוב של ביטול הטבות המס שהיו בתוכניות האלה בעבר ורמת ריביות נמוכה, בעקבות ירידת הריבית, הסיטו כספים רבים מתוכניות החיסכון הבנקאיות לטובת השקעות חלופיות, עם סיכון יותר גבוה. ניסיונות שנעשו בשנים האחרונות על ידי הבנקים לשכנע את משרד האוצר להחזיר את הטבות המס לתכניות החיסכון, כדי לעודד אנשים לחסוך, לא הצליחו עד כה (ראו בהמשך).
בתשובה לשאלה, מדוע הרפורמות באפיקי החיסכון פסחו על הבנקים, אומר ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות ואחד מאנשי הסוד הקרובים של שר האוצר משה כחלון: "אני לא פוסל את הבנקים על הסף. לגישתי, יש לעודד את חברות הביטוח, כך שהן תוכלנה לשווק מוצרי אשראי, ובאותה העת לעודד את הבנקים לשווק מוצרים פיננסיים. אני מדבר בשלב זה על מוצרי ביטוח בלבד.
"שוק הבנקאות והביטוח ריכוזי מאוד. 70% מהפעילות הבנקאית נשלטת על ידי שלושה בנקים. 90% משוק הפנסיה והביטוח נשלט על ידי חמש חברות בלבד. אם נאפשר תחרות צולבת של כל המוצרים הפיננסיים, נקבל שמונה שחקנים מהותיים", אומר ח"כ כהן.
כיצד אתה פועל לעודד התחרות ולשפר את מצבו של החוסך?
כהן: "באמצעות פעולה נמרצת להפחתת דמי ניהול ובאמצעות הכנסת מוצרי השקעה חדשים, כמו קופת הגמל להשקעה ומתן הטבות מס. החיסכון החדש על חשבון קצבאות הילדים הוא חשוב ובמהלך מאי-יוני תיקבע מתכונת הפעולה".
איך אתה מתייחס לאפשרות להגדלת האשראי על בסיס חשבון הפנסיה?
כהן: "ככלל, אסור שאנשים ייקחו הלוואות על חשבון הפנסיה, כדי שלא לנגוס בקצבה העתידית. אבל אני תומך ביצירת מסגרת אשראי על חשבון הצבירה בפנסיה בהיקף כ-12 אלף שקלים. עבור רוב האנשים הנורמטיביים מסגרת אשראי כזו צריכה להספיק.
"מחזיקי כרטיס אשראי משלמים כיום ריבית של 9%-8%, ואני ממליץ שחברת הביטוח תיתן את מסגרת האשראי על חשבון כספי העמיתים. כרטיס האשראי, כולל המסגרת, יונפק נניח על ידי מגדל או הראל ותהיה לחברות הביטוח בטוחה חסרת סיכון בדמות החיסכון הפנסיוני. הריבית תרד משמעותית, כי הסיכון אפסי. מבחינתי, כל חברת ביטוח יכולה להפוך לחברת כרטיסי אשראי".
מודעות הציבור גברה
כששואלים את ענת כנפו-תבור, האם הבנקים מודרים משוק החיסכון, היא אומרת: "הבנקים נהנים מעמלת הפצה של 0.25% על החיסכון הפנסיוני והמוצרים הפיננסיים האחרים כמו קרנות נאמנות. נכון שיש מוצרים נוספים שלבנקים לא הותר להיכנס, כמו פוליסות החיסכון או קופות הגמל להשקעה. אולם מוצרים אלה מתחרים במוצרי החיסכון לטווח קצר, כמו קרנות נאמנות או תעודת סל, בגלל אפשרות הניוד ללא תשלום מס".
לדבריה, רואים שחיקה ברווחיות מניהול החיסכון ארוך הטווח, בגלל ירידת דמי הניהול והתגברות התחרות. "קרן ברירת מחדל תוריד את דמי הניהול בכל השוק ולא רק בקרנות ברירת המחדל. מגדל, כלל ומנורה הוציאו אזהרת רווח בגלל הירידה האפשרית ברווחיות".
כנפו-תבור מסבירה את הגידול בתחרות בענפי החיסכון גם במודעות גדולה יותר של הציבור. "יש הרבה יותר מודעות לזכויות החוסכים, ואנחנו בפסגות מעודדים את התופעה והקמנו אתר לחינוך פיננסי. הפעלת המסלקה הפנסיונית, החל מדצמבר 2015, מחייבת לפרסם תמונת מצב מלאה על חסכונות הלקוחות, וזה מעודד תחרות. גם העיסוק של התקשורת בנושא זה הגדיל את המודעות, ויש גידול בפניות למרכזי השירות".
המושג חיסכון השתלב פעם עם הבנקאות וכיום עם חברות הביטוח. מה קרה?
יהודה בן אסאייג: "אחת הסיבות האובייקטיביות לתופעה היא הריבית האפסית. במצב של ריביות נמוכות מאוד, הבנקים מוגבלים ואין להם הרבה מה להציע. הכסף מנותב למקומות שבהן ניתן אולי להשיג תשואות גבוהות יותר.
"חברות הביטוח הפכו בפועל בשנים האחרונות למוצא אפשרי להשקעות ריאליות בנדל"ן או בפרייבט אקוויטי – השקעות שהבנקים מנועים לעשות. גם הטבות המס מנתבות חלק גדול מהכסף לחיסכון ארוך טווח, מצב שהיה קיים בעבר בתוכניות החיסכון הבנקאיות. לדעתי, אם הריבית תעלה, לבנקים יהיה הרבה יותר מה להציע. המדיניות הלאומית כיום היא לעודד חיסכון ארוך טווח, והבנקים לא נמצאים שם".
מהן המגמות הצפויות בשנה הקרובה באפיקי החיסכון?
ענת כנפו-תבור: "לדעתי, התחרות תלך ותגדל, והמחירים כנראה ימשיכו לרדת, גם בגלל קרן ברירת מחדל והתחרות בעולם הגמל, כמו מוצר הגמל להשקעה. הרגולציה תימשך, למרות קפיצה המדרגה שכבר הייתה".
ח"כ אלי כהן: "היוזמות בכנסת להפעלת מוצרי השקעה פיננסיים חדשים יימשכו. שר האוצר יורה לבכירי האוצר לעשות מאמץ נוסף לעודד את החיסכון ולתת הטבות מס לאפיקים חדשים. אני מעריך שבמספר תחומים הנוגעים לשוק ההון נטל הרגולציה יירד".
יהודה בן אסאייג: "התחרות בשוק הפנסיה והגמל תגדל, הן בעקבות היוזמות הרגולטוריות והן בעקבות הגדלת מודעות הציבור. רווחיות החברות המנהלות תמשיך להישחק. עם זאת, אני לא רואה מצב שבו טירוף הוראות הרגולציה יימשך בקצב הנוכחי".
"חיסכון לילדים מבוססים"
החלטת ממשלה מאוגוסט 2015 קבעה שינוי במבנה קצבת הילדים, כאשר החידוש הגדול בהחלטה היה בקביעה כי מתוך התוספת לקצבת הילדים יופרשו לכל ילד 50 שקל בחודש לקרן חיסכון ארוך טווח. הורי הילד יוכלו להפקיד לטובתו סכום נוסף של עד 50 שקל, כלומר בסך הכל עד 100 שקל בחודש.
החשבון יירשם על שם הילד, אך ינוהל בנאמנות על ידי הוריו. בגיל 18 ניתן יהיה למשוך את החיסכון שנצבר בחתימת אחד ההורים, ובגיל 21 אפשר יהיה למשוך את הכספים גם ללא "אישור" מההורים.
מי ינהל את כספי החיסכון? תחילה דובר על כך שבאוצר מעדיפים שאפיק ההשקעה הזה ינוהל באמצעות בנק הדואר, אבל בסופו של דבר יוכרע עתיד ניהול הכסף במסגרת מכרז לניהול הכספים. זהות הגופים שיורשו להשתתף במכרז עדיין לא ברורה.
בנק ישראל פחות מתלהב מהתוכנית החדשה. בדוח השנתי של הבנק המרכזי, שפורסם בתחילת אפריל 2016, מציינים אנשי הבנק כי התוכנית תסייע בעיקר להורים חזקים כלכלית ותחליש הורים מהעשירונים הנמוכים שאינם חוסכים. "תוכנית החיסכון לילדים תסייע ישירות למשפחות המייחדות גם כך שיעור מסוים מהכנסתן לצורך חיסכון לילדיהן, והיא תעניק להן מימון ממשלתי לחיסכון לטווח זמן בינוני, בדמי ניהול נמוכים ועם מענק כספי נוסף במועד המשיכה", נכתב בדוח.
תוכניות מעודדות חיסכון קיימות גם במדינות אחרות, אך לרוב אינן אוניברסאליות ומוכוונות למשפחות בעלות הכנסה נמוכה שאינן חוסכות – אומרים בבנק ישראל ומציינים, כי לא ברור אם היתרונות שמונים תומכי התוכנית יעלו על הסיכון, כי החיסכון ידחה לגיל 18 השקעות ברווחתם ובהשכלתם של ילדים, שהיו מתאפשרות לו הוגדלה הקצבה השוטפת.
"לעודד תוכניות חיסכון בנקאיות באמצעות הטבות מס"
בריטניה מנהיגה בשנים האחרונות תוכנית ענק לעידוד משקי בית לחסוך, באמצעות הטבות מס, כאשר הציבור יכול לבחור בין השקעה בשוק ההון לבין פיקדונות בנקאיים, ומיליוני בריטים נענים בחיוב – רובם מעדיפים פיקדונות. בישראל הבנקים מחוץ לתמונה
לאור היוזמה של משרד האוצר לקדם חיסכון בקופות גמל באמצעות הטבות מס ל"קופת גמל להשקעה", חידשו הבנקים את המאמצים לשכנע את מקבלי ההחלטות לקדם פתרונות לעידוד חיסכון לטווח בינוני וארוך של הציבור הישראלי, באמצעות שילוב הטבות מס לפיקדונות בנקאיים לטווח ארוך.
מפילוח תיק הנכסים של הציבור עולה, כי בחמש השנים האחרונות הצטמצם סכום הכסף המופקד בפיקדונות לזמן קצוב, בפיקדונות לזמן ארוך ובתוכניות חיסכון בבנקים בכ-8%, לרמה של כ-489 מיליארד שקל (בפברואר 2016). במקביל, היקף הכספים בעו"ש זינק כמעט פי 3 לרמה של כ-194 מיליארד שקל. גם בפיקדונות היומיים נרשמה בתקופה זאת עלייה חדה, לרמה של 153 מיליארד שקל. מעבר מפיקדונות לטווח בינוני וארוך לפיקדונות יומיים ועו"ש מהווה, למעשה, ירידה בהיקף החסכונות של הציבור.
בפנייה של איגוד הבנקים למשרד האוצר צוין, כי האינטרס הציבורי מחייב לשלב בתוכנית החדשה של האוצר גם הטבות מס לפיקדונות בנקאיים לטווח ארוך ולאפשר לחוסכים חופש בחירה בין חיסכון בשוק ההון באמצעות קופת גמל, לבין חיסכון באמצעות פיקדון בנקאי. "לפיקדונות בנקאיים ארוכי טווח יתרונות מובהקים גם בהיבט הצרכני של החוסך כפרט, וגם למשק בכללותו וקשה להבין מדיניות ממשלתית לעידוד חיסכון ארוך טווח המתעלמת מכך. תכנית האוצר לא תהיה שלמה אם תשלול מהחוסכים את היכולת לבחור בין שתי החלופות – קופת גמל או פיקדון, כל חוסך לפי רמת הסיכון וההעדפות שלו".
בבנקים אומרים, כי הניסיון שנצבר במערכת מלמד כי לקוחות רבים מבקשים ודאות מרבית ו"אפס סיכונים" ביחס לחסכונות שלהם, או לפחות חותרים לאפשרות "לפזר את הביצים" בין כמה חלופות השקעה באופן שיאפשר להם גם ערוץ חיסכון חסר סיכון ובעל תשואה ודאית. נטייה זאת מתעצמת בתקופות שפל בשוק ההון, כמו, למשל, זו שהיתה בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008.
כפי שראינו במשבר 2008, לקוחות שהיו על סף פרישה ונאלצו להוציא את כספי החיסכון בסמוך למשבר, ספגו הפסדים כבדים, מבלי שהיתה להם אפשרות לחכות וליהנות מהתאוששות שוקי ההון מהמשבר.
בין היתרונות הנוספים של הפיקדונות בבנקים: בניגוד למוצרים המנוהלים על-ידי גופים מוסדיים, הפיקדונות הבנקאיים אינם כרוכים בתשלום עמלה או דמי ניהול. השוואה בין פיקדונות מצריכה השוואה של נתון אחד: גובה התשואה המובטחת. מנגד, השוואה בין מוצרים המנוהלים על-ידי גופים מוסדיים מצריכה השוואה של מספר פרמטרים, ביניהם גובה דמי הניהול, הרכב וסוג אפיק ההשקעה, ביצועי עבר וכד'.
גם נגישות המוצרים הבנקאיים לציבור גבוהה באופן משמעותי מהמוצרים המנוהלים על-ידי גופים מוסדיים. נגישות זאת עשויה להקל על הלקוחות בבואם להפקיד כספים לחסכונות לטווח בינוני, במיוחד לקוחות שאינם פעילים בשוק ההון, ושהידע שלהם אפילו ביחס למנהל החיסכון הפנסיוני הנוכחי שלהם מוגבל.
יתרון נוסף – הפקדת כספים בפיקדון בנקאי תסייע ללקוחות שזקוקים לאשראי, ליהנות מתנאים מועדפים. בהקשר זה חשוב לציין כי הכללת חיסכון לטווח בינוני-ארוך בבנק בתעודת הזהות הבנקאית, שהושקה באחרונה, עשויה לשפר את יכולתו של הלקוח לקבל אשראי בתנאים טובים יותר, בין אם מהבנק שלו ובין אם מגוף פיננסי אחר.
22 מיליון בריטים
ההכרה בצורך לעודד את תוכניות החיסכון באמצעות כלי מיסוי קיבלה ביטוי נוסף, באמצעות תוכנית ענק שמונהגת בבריטניה לעידוד משקי בית לחסוך באמצעות פיקדונות.
בעקבות מאמצי שיווק גדולים של הממשלה בבריטניה, כיום ללמעלה מ-22 מיליון אזרחים במדינה יש תוכנית חיסכון מסוג ISA (Individual Saving Accounts) שמקנה פטור ממס על רווחי הון על השקעה של עד 15,240 ליש"ט ליחיד בשנה.
במסגרת תוכנית זאת, ניתנת לציבור יכולת לבחור בין השקעה בפיקדונות לבין השקעה בשוק ההון, ומרבית המשתתפים בתוכנית שפועלת בבריטניה בוחרים לחסוך בפיקדונות.
נכון לשנת 2014, כ-22.7 מיליון אזרחים מחזיקים בחשבון ISA. מנתוני רשות המסים באנגליה עולה, כי בשנת המס 2014-2015 נפתחו חשבונותISA בהיקף של 79 מיליארד ליש"ט, מהם כ-80% בפיקדונות, והיתרה בניירות ערך. מדובר בזינוק של כ-20 מיליארד ליש"ט ביחס לשנה הקודמת, שהתאפשר הודות להעלאת התקרה המקנה פטור ממס.
יצוין כי השקעות אלה מתבצעות על אף סביבת הריבית הנמוכה בבריטניה. מבחינת התפלגות האחזקה של חשבונות ISA לפי גובה ההכנסה, עולה כי שיעור ההשתתפות גבוה יותר במעמד הביניים (ההכנסה החציונית בבריטניה עומדת על כ-23 אלף ליש"ט), אולם גם האזרחים בעלי הכנסות נמוכות יותר נהנים מניצול התוכנית.
גם בתוכנית ISA Junior, המיועדת לילדים עד גיל 18, הושקעו בשנה האחרונה שני שלישים מהכספים בפיקדונות, ורק שליש הושקע באפיקי שוק ההון. במסגרת התוכנית, שהחלה לפעול בסוף 2011, ניתן להפקיד כספים לפיקדון או לחשבון ניירות ערך עד לתקרה העומדת כיום על 4,080 ליש"ט בשנה ולקבל פטור ממס על רווחי הון הנצברים בחשבון. לילד מותר למשוך סכום זה רק בגיל 18. בגיל זה על הילד להחליט אם למשוך את הכסף, או להעביר אותו לחשבוןISA ובכך להמשיך וליהנות מהטבת המס.
הריבית הנמוכה והעדפת הציבור לחסוך דווקא באמצעות פיקדונות הניעו את ממשלת בריטניה להשיק תוכנית נוספת לעידוד חיסכון, PSA (Personal Saving Allowance). תוכנית זאת מאפשרת חיסכון ברובד נוסף, ממנו צפוי ליהנות בעיקר מעמד הביניים, שנפגע בשנים האחרונות מסביבת הריבית הנמוכה.
תוכנית PSA נותנת ליחידים פטור מלא ממס על רווח עד לתקרה של 1,000 ליש"ט בשנה מריבית על פיקדונות בלבד. בעלי הכנסה שנתית גבוהה מ-42,700 ליש"ט ייהנו מפטור עד לתקרה של 500 ליש"ט בלבד, ואילו בעלי הכנסה גבוהה מ-150 אלף ליש"ט לא ייהנו מהתוכנית.
להערכת משרד האוצר הבריטי, 18 מיליון חוסכים ייהנו מתוכנית PSA. גם תוכנית זאת איננה קושרת את ההקלה במס לתקופת חיי הפיקדון, והפטור ממס יינתן מהשנה הראשונה של החיסכון.