איגוד הבנקים פנה לשר האוצר משה כחלון בהצעה לשלב הטבות מס לחוסכים לטווח ארוך גם בפקדונות בנקאיים.
"לאור היוזמה האחרונה של משרד האוצר לקדם חיסכון בקופות גמל באמצעות הטבות מס ל'קופת גמל להשקעה', אנו סבורים כי האינטרס הציבורי מחייב לשלב בתוכנית זו גם הטבות מס לפיקדונות בנקאיים לטווח ארוך", כתב מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל במכתב ששיגר לשר כחלון.
"התוכנית תאפשר לחוסכים חופש בחירה בין חיסכון בשוק ההון באמצעות קופת גמל, לבין חיסכון באמצעות פיקדון בנקאי. לפיקדונות בנקאיים ארוכי טווח יתרונות מובהקים גם בהיבט הצרכני של החוסך כפרט, וגם למשק בכללותו. "קשה להבין", כותב פרל, "מדיניות ממשלתית לעידוד חיסכון ארוך טווח המתעלמת מכך. אנו סבורים כי תכנית האוצר לא תהיה שלמה אם תשלול מהחוסכים את היכולת לבחור בין שתי החלופות – קופת גמל או פיקדון, כל חוסך לפי רמת הסיכון וההעדפות שלו".
במכתבו מתאר מנכ"ל איגוד הבנקים את השינויים הדרמטיים שעובר תיק הנכסים של הציבור בישראל בשנים האחרונות: מעבר מסיבי של נכסים פיננסיים מהבנקים לניהול הגופים המוסדיים, ובמקביל – מעבר משמעותי לנכסים בעלי אופי נזיל יותר. נכון לספטמבר 2015, כמעט מחצית מתיק הנכסים של הציבור (47%) מנוהל על-ידי גופים מוסדיים, בעוד שרק 29% מהתיק מנוהל בבנקים. חלקם של הגופים המוסדיים בניהול נכסי הציבור גדל בשיעור מואץ, כאשר רק בשנת 2010 עמד חלקם של הכספים המנוהלים על-ידי גופים מוסדיים על 41%. לפני יישום רפורמת בכר, חלקם של הבנקים בניהול נכסי הציבור היה כמובן גדול הרבה יותר, כאשר בשנת 2005 נוהלו בבנקים 52% מנכסי הלקוחות, לעומת 19% בלבד בגופים המוסדיים.
בנוסף נרשמה ירידה בפיקדונות לטווח בינוני וארוך ועלייה חדה בהיקף הכספים המוחזקים בעו"ש ובפיקדונות יומיים. מפילוח תיק הנכסים של הציבור עולה, כי בחמש השנים האחרונות הצטמצם סכום הכסף המופקד בפיקדונות לזמן קצוב, בפיקדונות לזמן ארוך ובתוכניות חיסכון בבנקים בכ-8%, לרמה של כ-480 מיליארד שקל. במקביל, היקף הכספים בעו"ש זינק כמעט פי 3 לרמה של כ-194 מיליארד שקל. גם בפיקדונות היומיים נרשמה בתקופה זאת עלייה חדה, של 77%, לרמה של 145 מיליארד שקל. מעבר מפיקדונות לטווח בינוני וארוך לפיקדונות יומיים ועו"ש מהווה, למעשה, ירידה בהיקף החסכונות של הציבור.
ההיבט הצרכני: סיכון אפסי
"הניסיון הנצבר במערכת הבנקאית מלמד, כי לקוחות רבים מבקשים ודאות מרבית ו"אפס סיכונים" ביחס לחסכונות שלהם, או לפחות חותרים לאפשרות "לפזר את הביצים" בין כמה חלופות השקעה באופן שיאפשר להם גם ערוץ חיסכון חסר סיכון ובעל תשואה ודאית", כותב פרל. "נטייה זאת מתעצמת בתקופות שפל בשוק ההון, כמו, למשל, זו שהיתה בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008. הירידות החדות שנרשמו אז בשווי נכסי קופות הגמל ובאפיקי השקעה נוספים, גרמו ללקוחות רבים לחפש פיקדונות מבטיחי תשואה בסיכון אפסי.
"בהקשר זה חשוב לציין כי התנודתיות בשוק ההון יכולה לעתים לאפשר תשואה גבוהה יותר למשקיעים, אולם התממשות הסיכונים הגלומים בשוק ההון עלולה להתרחש בעיתוי ובעוצמה כאלה שעבור לקוחות מסוימים תגרע באופן דרמטי מהחסכונות הצבורים שלהם. כפי שראינו במשבר 2008, לקוחות שהיו על סף פרישה ונאלצו להוציא את כספי החיסכון בסמוך למשבר, ספגו הפסדים כבדים, מבלי שהיתה להם אפשרות לחכות וליהנות מהתאוששות שוקי ההון מהמשבר.
"הפיקדונות בבנקים, בניגוד למוצרים המנוהלים על-ידי גופים מוסדיים, אינם כרוכים בתשלום עמלה או דמי ניהול. מעבר ליתרון הכלכלי, הרי שהיעדר עלויות נלוות גם הופך את הבחירה בין הפיקדונות השונים המוצעים לפשוטה ומהירה. השוואה בין פיקדונות מצריכה השוואה של נתון אחד: גובה התשואה המובטחת. מנגד, השוואה בין מוצרים המנוהלים על-ידי גופים מוסדיים מצריכה השוואה של מספר פרמטרים, ביניהם גובה דמי הניהול, הרכב וסוג אפיק ההשקעה, ביצועי עבר וכד'.
"נגישות המוצרים הבנקאיים לציבור גבוהה באופן משמעותי מהמוצרים המנוהלים על-ידי גופים מוסדיים. נגישות זאת עשויה להקל על הלקוחות בבואם להפקיד כספים לחסכונות לטווח בינוני, במיוחד לקוחות שאינם פעילים בשוק ההון, ושהידע שלהם אפילו ביחס למנהל החיסכון הפנסיוני הנוכחי שלהם מוגבל. אנו משוכנעים כי דווקא אוכלוסיות שפחות פעילות בתחומי ההשקעות ואשר ביסוד היוזמה החדשה עומדת הכוונה לעודד אותן לחסוך, ייהנו מנגישות זו.
"הפקדת כספים בפיקדון בנקאי תסייע ללקוחות שזקוקים לאשראי, ליהנות מתנאים מועדפים. בהקשר זה חשוב לציין כי בקרוב יקבלו כל לקוחות הבנקים בישראל תעודת זהות בנקאית – מסמך המפרט את מצבו הפיננסי של הלקוח בבנק, ובכלל זה מצבת הנכסים וההתחייבויות שלו. מטרת מסמך זה, בין השאר, היא לטייב את המידע הפיננסי על הלקוח על מנת לאפשר לגופים הפיננסיים השונים להתחרות על מתן אשראי ללקוח. הכללת חיסכון לטווח בינוני-ארוך בבנק בתעודת הזהות הבנקאית, עשויה לשפר את יכולתו של הלקוח לקבל אשראי בתנאים טובים יותר, בין אם מהבנק שלו ובין אם מגוף פיננסי אחר".
ההיבט המשקי: תשתית לצמיחת המשק
מנכ"ל איגוד הבנקים מציין, כי בנוסף ליתרונות בהיבט הצרכני טמונים בהצעה גם יתרונות משקיים: "עלייה בהיקף הפיקדונות לטווח בינוני וארוך בבנקים תגדיל את כמות המקורות של המערכת הבנקאית, ותאפשר הגדלת היצע האשראי על-ידי המערכת. מדובר במהלך תומך צמיחה מובהק. בהקשר זה חשוב לציין כי מקורות הבנקים משמשים בעיקר למתן אשראי למגזרים השונים, כשלחלקם, כמו מגזר העסקים הקטנים, הם ספקי אשראי כמעט בלעדיים.
"זאת בעוד שהגופים המוסדיים משקיעים את הכספים במגוון רב של ערוצי השקעה, בארץ ובחו"ל, בהתאם לתשואות ולסיכונים. בניגוד לבנקים, הרי שפעילות מתן אשראי איננה פעילות ליבה בגופים המוסדיים. הבדל זה בין הגופים השונים מתעצם בזמני משבר, כפי שאירע, למשל בעקבות המשבר ב-2008, כאשר הגופים המוסדיים "סגרו" את ברז האשראי כמעט לחלוטין.
"הפקדת כספי חיסכון לטווח בינוני וארוך בבנקים תגדיל את מגוון המקורות ותגרום לשיפור יחסי הנזילות של הבנקים. כיום, כאמור, חלק הארי של הפיקדונות בבנקים הוא לטווח קצר, בעוד שהאשראי מתפלג בין טווחים שונים (תיק המשכנתאות, שהוא בעיקרו ארוך טווח מגיע כיום לכשליש מסך האשראי במערכת הבנקאית). קבלת פיקדונות לטווח בינוני תשפר את יחסי הנזילות של הבנקים וכתוצאה מכך את יציבות המערכת הבנקאית".
בריטניה כמקרה מבחן
במכתב לשר כחלון מביא איגוד הבנקים כדוגמה את ממשלת בריטניה שנקטה מספר צעדים לעידוד משקי הבית להגדיל את חסכונותיהם. בעקבות מאמצי שיווק גדולים של הממשלה, כיום ליותר מ-22 מיליון אזרחים בבריטניה יש תוכנית חיסכון (ISA) שמקנה פטור ממס על רווחי הון על השקעה של עד 15,240 ליש"ט בשנה. במסגרת תוכנית זאת ניתנת לציבור יכולת לבחור בין השקעה בפיקדונות לבין השקעה בשוק ההון. מרבית המשתתפים בתוכנית בוחרים לחסוך בפיקדונות. רק בשנה האחרונה הושקעו 80% מהכספים בחשבונות שנפתחו בפיקדונות, וזאת על אף סביבת הריבית הנמוכה בבריטניה. גם בתוכנית Junior ISA המיועדת לילדים עד גיל 18 הושקעו בשנה האחרונה שני שליש מהכספים בפיקדונות, ורק שליש הושקע באפיקי שוק ההון.
הריבית הנמוכה והעדפת הציבור לחסוך דווקא באמצעות פיקדונות הניעו את ממשלת בריטניה להשיק השנה תוכנית נוספת לעידוד חיסכון (PSA) שמקנה הטבת מס למשקיעים בפיקדונות בלבד.
"על בסיס המדיניות שאימץ האוצר", מסכם איגוד הבנקים, "אנו סבורים כי חיוני לאפשר לציבור לחסוך לטווח בינוני וארוך גם באמצעות פיקדונות, ולעודד חיסכון זה באמצעות הטבות מס, באופן שיהפוך גם אותם למכשיר השקעה משלים לחיסכון ארוך הטווח של הציבור. מדובר במהלך עם יתרונות מובהקים הן ברמת הפרט (סיכון אפסי, ודאות מלאה, נגישות גבוהה), הן ברמה המשקית (הגדלת תיק האשראי, שיפור היציבות, תשתית לצמיחת המשק) והן על בסיס הניסיון הבינלאומי".