"הבנקים נמצאים בנקודת הפיתול"

בכל מפגש בין בנקאים למומחי טכנולוגיה שמתקיים בשנים האחרונות עולה השאלה על עתיד הבנקים בעולם. אלה שמציגים אותה בצורה בוטה יותר שואלים: איך ייתכן שהבנקים, שעוסקים בתיווך בין מפקידים ולווים ומספקים שירותי תשלום ושירותים פיננסיים נוספים, נותרו מחוץ למפת הענפים שעוברים תהפוכות בעידן האינטרנט, שהרי האינטרנט הוא גן עדן למהפכות בכל תחומי השירותים.

אחת התופעות שאומצו, בהקשר זה, על ידי בנקים בעולם כדי להגדיר את מצבם היא "חדשנות משבשת" (Disruptive Innovation). המושג הזה, שטבע קלייטון כריסטנסן מבית הספר למנהל עסקים בהרווארד, מתאר תופעה שבה חברה מובילה בתחום מסוים נעלמת פתאום מעולם העסקים בגלל הופעת חידוש כלשהו שהיא בוחרת להתעלם ממנו או שאינה מצליחה להתמודד איתו.

בבנקים מתבוננים בתופעות של חדשנות משבשת שגרמו להכחדת חברות טכנולוגיה מובילות, ושואלים את עצמם האם ייתכן ששינויים טכנולוגיים ואחרים יגרמו לשינוי מודל הפעילות שלהם, תוך היעלמות בנקים במתכונת המוכרת לנו כיום.

השאלה זו העסיקה גם את משתתפי כנס השירותים הפיננסיים של SAP, חברת תוכנה גלובלית שמשרתת ארגונים גדולים בכל התחומים, כולל בנקים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים אחרים. היקף הפעילות של החברה בתחום הפיננסי הוא כשני מיליארד דולר והוא מהווה 10% מהכנסותיה.

רוס וויינרייט, ראש תחום השירותים הפיננסיים ב-SAP, אומר כי האתגרים שעומדים בפני הגופים הפיננסיים הם שילוב של החובה לנהל מדיניות רב-ערוצית, יצירת אקו-סיסטם ליזמות וחדשנות בתחום הפינטק ולהשקה של פתרונות חדשים שיהיו גם דיגיטליים וגם מותאמים אישית.

"כאשר מסתכלים על הצעירים בגילאי 18 עד 24, ויש לי שתי בנות בגילאים האלה, רואים שהמדיה החברתית מניעה את החיים שלהם. הם מאמצים טכנולוגיה כל יום. בני 25 עד 35 מחפשים רב-ערוציות – כולל אפשרות לקבל ייעוץ פיננסי גם און-ליין וגם בסניפים, ואילו בני 35 ומעלה נשענים על הסניפים אבל רוצים גם חיבור דיגיטלי. המוסדות הפיננסיים מתמודדים עם שירות של שלושת הסגמנטים האלה של הלקוחות", אומר וויינרייט.

וויינרייט ציין, כי מצד אחד קיימות דרישות מצד הלקוחות לערוצים דיגיטליים – דרישות שמאתגרות את ספקיות השירותים – ומצד אחר, הבנקים מאותרים על ידי חברות לא-פיננסיות שמספקות פתרונות בתחום הזה.

יזמות שמבוססת על "חדשנות משבשת" מגיעה מחברות פינטק שמתחרות במודלים של הבנקים, מופיעה בתחום הביטוח ומתבטאת גם בהתחזקות הנוכחות הדיגיטלית בעולם הפיננסי.

בין השמות הבולטים בתחום ההלוואות שהוצגו בכנס ניתן למנות את החברות Zopa, החברה האירופאית הוותיקה והגדולה ביותר בהלוואות מעמית לעמית (Peer-to-Peer), בהיקף של יותר ממיליארד דולר, ופלטפורמת ההלוואות און-ליין borro. בתחום ניהול הנכסים שני השמות המוכרים הם הרשת החברתית למשקיעים eToro, שהוקמה על ידי ישראלים, וחברת nutmeg. בתחום הפתרונות להעברות ותשלומים הוזכרו בין השאר azimo ואפליקציית WorldRemit.

להערכת המומחים, אחד השינויים שצפויים להשפיע על עולם הביטוח הוא התפתחות "האינטרנט של הדברים", טכנולוגיה שמאפשרת הרחבה ניכרת של תקשורת בין מכשירים ושירותים. "ההתפתחות הזו", אומר וויינרייט, "משנה עבור חברות הביטוח את האופן שבו הן מנהלות את הסיכונים שלהן, מאחר שחברות הביטוח מסוגלות לאסוף יותר מידע שמבוסס על הבית החכם והמכונית החכמה".

אחת התשובות המקובלות בפי בנקאים ומומחי טכנולוגיה לשאלה מדוע המודל הבנקאי עדיין שורד קשורה לעומס הרגולציה העצום שמוטל על המערכת הבנקאית. מיזמים רבים רוצים לנגוס בפעילויות של הבנקים, אבל אף אחד מהם לא רוצה להתמודד עם פעילויות שכרוכות בהוצאות ורגולציה כבדות, הם טוענים. אבל המסר שעולה מהמשתתפים בכנס הוא, שאם הבנקים סבורים שזה מגן עליהם מפני מתחרים, הם כנראה טועים.

בפירמת החשבונאות והייעוץ הבינלאומית דלויט, שנציגיה נכחו בכנס, אומרים כי קיצוץ בהוצאות הבנקים לא יספיק. הבנקים, להערכת מומחי דלויט, יתקשו לשרוד, אם לא יאמצו מודל פעילות חדש שיתאים את עצמו למצב שבו רשת הסניפים כבר לא יכולה להבטיח התפתחות יציבה ומתמשכת של עסקים חדשים.

הבנקים, אומרים מומחי דלויט, תכננו את מערכות ה-IT שלהם כדי לתמוך בתהליכים שמאפשרים להם להפיץ את המוצרים הבנקאיים במתכונת רב-ערוצית. התוצאה היא שהמערכות של הבנקים מאורגנות סביב המוצרים, במקום שיתנהלו סביב הלקוחות.

לצד שכלול היכולת לגייס לקוחות חדשים באמצעות הערוצים הדיגיטליים, הבנקים יצטרכו למצוא דרכים טובות יותר לשמר את הערך שמקבלים הלקוחות לאורך החיים. במילים אחרות: הבנקים יהיו חייבים להתאמץ הרבה יותר, כדי להציע ללקוחות הצעות חדשות מעניינות, מותאמות באופן אישי יותר לכל לקוח. אפשר לעשות זאת באמצעות ניצול טוב יותר של מאגרי הנתונים העצומים שהבנקים כבר מחזיקים בהם, וניצול חכם של ביג דאטה הוא עוד תחום פעילות שצפוי להמשיך להתפתח.

דון טרוטה, שמכהן כראש תחום הפיתוח הטכנולוגי הבנקאי ב-SAP, הצטרף לחברה לפני כשש שנים, לאחר קריירה במערכת הבנקאית עצמה, כולל בבנק ברקליס ובסיטי בנק. הוא אומר שהמודל העסקי של הבנקים צריך להשתנות. "מדברים בעיקר על השינויים הדיגיטליים, אבל זה הרבה יותר מכך. הגופים הטכנולוגיים הגדולים, כמו גוגל ואמזון, לא רוצים להיות בנקים. הם רוצים לקחת מהבנקים את הלקוחות שלהם ולהשאיר לבנקים את ההתעסקות המורכבת עם נושאי הרגולציה ופעילויות ליבה בנקאיות, שחברות טכנולוגיה אינן רוצות לעסוק בהן. מצד שני, המתחרים החוץ-בנקאיים הם בעלי יכולות בניהול חלק גדול מהפעילות שמבצעים בנקים. יש להם תשתיות ניהול מצוינות והם מחזיקים בערוצים להעברת כסף".

מה הבנקים יכולים לעשות, אם עסקי הליבה שלהם לא רווחיים?

טרוטה: "מצב שבו עסקי הליבה הבנקאיים פחות רווחיים מחייב שינוי דרמטי של המבנה העסקי. יש לנו ראייה רחבה, שמבוססת על 25 שווקים שבהם SAP נותנת שירותים. אחד הדברים שבוחנים הוא שיעור ההוצאה על שירותי IT ביחס להכנסות, ובנקים תמיד נמצאים בראש הרשימה הזו. ההערכות נעות בין 6%-8% מההכנסות, ויש אומרים שזה מגיע גם עד 10%, כאשר בתעשיות אחרות הוצאות על שירותי IT הן בשיעור של 3%-4% מההכנסות".

יש הבדלים גיאוגרפיים בתחום הזה?

טרוטה: "הניתוח הזה מתייחס בעיקר למצב של הבנקאות בארצות הברית ובאירופה. בשווקים האלה הבנקים סובלים מבעיות דומות – מצד אחד הוצאות גדולות ומצד אחר שוק שלא צומח, בגלל קיפאון בגידול האוכלוסייה. המצב בדרום מזרח אסיה כמובן שונה, כי השווקים מתפתחים, תוך מעבר של אוכלוסיה מהכפרים לערים וצמיחה של מעמד הביניים. גם בדרום אמריקה היתה צמיחה מוגברת, אם כי היא הואטה במידה מסוימת. התמונה העולמית הכוללת, אם מסתכלים על הבנקים הגלובליים, היא של התמודדות קשה".

האם הבנקים יכולים להתרחב לתחומים נוספים?

טרוטה: "כאשר אנחנו מדברים על שירותים פיננסים, מתייחסים לבנקאות, ביטוח ושוק ההון. המצב בשוק האמריקאי, לדוגמה, הוא שלקוחות מנהלים את חשבונות העו"ש ובחלק מהמקרים את כרטיסי האשראי בבנקים, אבל את החסכונות והנכסים הפיננסיים הם מנהלים בגופים אחרים. התוצאה היא שבנקים נשארים בעיקר עם שירותים פחות רווחיים ורשת סניפים שמעמיסה על ההוצאות.

"אחד הדברים שבנקים עושים זה לשתף פעולה עם חברות לניהול נכסים של לקוחות פרטיים. קיימת לדוגמה מערכת כזו, שמשרתת יותר מ-500 בנקים בארה"ב, שמאפשרת לייצור תמונה של כל הנכסים הפיננסים שלך, שמנוהלים במקומות שונים, במערכת אחת".

מהו עתיד הסניפים?

טרוטה: "כבר ברור שהשימוש בסניפים נמצא בירידה ולא יעלה מחדש בעתיד. אחד הרעיונות להתמודד עם המגמה הזו היא ליצור סניף שאינו מתמקד בשירות אלא במכירות, כלומר להפוך את הסניף למקום שמעניק חוויה צרכנית. עדיין לא ברור לאיזה כיוון זה יכול להתפתח, והבנקים ממשיכים להתלבט מה עושים עם הסניפים שלהם. יש גם כיוון של סניפים דיגיטליים שבהם מערכות דיגיטליות מחליפות חלק גדול מפעילות הבנקאים. אחת הסיבות שלקוחות הגיעו לסניף היא כדי לחתום על מסמכים, והתקדמות השימוש בחתימות דיגיטליות תפחית גם את הצורך הזה".

אחת הדוגמאות לשיתוף פעולה בין בנקים למיזמים חוץ-בנקאיים הוא הסכם שנחתם בשנה שעברה בין בנק Santander בבריטניה לבין מיזם מוביל בתחום ה-P2P, Funding Circle, להעניק הלוואות לעסקים קטנים בבריטניה. לקוחות שנכנסים לאתר של Santander  ומחפשים פתרונות מימון לעסקים קטנים, מופנים לאתר של Funding Circle. ערב חתימת ההסכם כבר מימנה Funding Circle למעלה מ-5,000 עסקים קטנים בבריטניה בהיקף של כ-290 מיליון ליש"ט, במהלך ארבע שנות פעילות.

להסכם בבריטניה, שהוא הראשון מסוגו במימון עסקים קטנים, קדם מהלך דומה בתחום הלקוחות הפרטיים שבוצע ב-2014 בארצות הברית, כאשר יוניון בנק, שמרכזו בסן פרנסיסקו, הגיע להסכם למכירה של חלק מההלוואות שלו ללקוחות פרטיים באמצעות זירת האשראי הגדולה באינטרנט Lending Club.

עוגת הפיננסים העולמית היא ענקית, ובנקאים אמורים להיות טובים בחשבון: הכנסות שמוערכות בהיקף של 4.7 טריליון דולר, של התעשייה הפיננסית המסורתית, נמצאות בסיכון שיחליפו ידיים ויעברו למיזמים חדשים מבוססי-טכנולוגיה. גם מי שאינו רואה סכנה להכחדה מוחלטת של הבנקים, מבין שהאיום הזה ימשיך להדיר את שנתם של לא מעט בנקאים בעולם.

לחברים בלבד

אחד האורחים המעניינים בכנס של SAP היה ראהול מודי, מנכ"ל האגודה השיתופית Adarsh Credit. הוא רק בן 28 ומדבר במונחים של הגשמת חלום. "אני יכול לדבר על הפרויקט הזה בלי סוף, אבל הפגישה הבאה כבר ממתינה לי", הוא אומר בנימה מתנצלת לקראת סיום שיחתנו.

בנקאות קואופרטיבית התפתחה באירופה כבר באמצע המאה ה-19, על בסיס העיקרון שהבנק שייך לחברים בו, שהם גם לקוחות וגם בעלים. לכאורה, הרעיון של בנק קואופרטיבי שמעביר את הכוח לחברים-בעלים שלו, משתלב בעידן הנוכחי, שבו רבים מחפשים פלטפורמות שאינן מבוססות על ניצול פערי ידע בין ספקים ללקוחות. אבל הבדלים במודלים השונים של פעילות הבנקים הקואופרטיביים במדינות שונות ושינויים רגולטורים, השפיעו על התפתחות התחום הזה בעולם.

דוגמה לכך היא הצניחה במספר אגודות האשראי שפועלות בארצות הברית בשנים האחרונות, המיוחסת לשינויי חקיקה שהתקבלו מאז המשבר הפיננסי בשנת 2008 (כפי שמתפרסם כאן במדור "רגולציה מסביב לעולם", בעמוד 26). גם הבנקאות הקואופרטיבית בישראל, שהחלה בתחילת המאה ה-20 במתכונת של אגודות "הלוואה וחיסכון", נעלמה עם השנים וניסיונות לחדשה בשנים האחרונות לא הצליחו בינתיים.

בהודו הסיפור שונה. התארגנויות קואופרטיביות בהודו הפכו אותן לרשת הגדולה מסוגה בעולם. לפי הערכות שמציג ראהול מודי, למעלה מ-200 מיליון מתושבי הודו שייכים למסגרות שיתופיות כאלה. מדובר בשיעור חדירה של 67% לכפרים במדינה, כאשר 46% מהיקף האשראי בכפרים ניתן באמצעות גופים קואופרטיביים.

איך מסבירים את הצלחת המודל השיתופי בהודו?

מודי: "ההצלחה של המודל השיתופי מבוססת על החוזק של עיקרון השייכות בחברה ההודית. המסגרות האלה, של חברות שיתופיות, מעצימות את תחושת הביטחון של האוכלוסייה בכפרים, שעדיין עוסקת בחקלאות".

Adarsh Credit הוקם בשנת 1999 כחברה קואופרטיבית שהתמקדה בחבל רג'אסטן בצפון-מערב הודו, ואת הקפיצה הגדולה ביצע בארבע השנים האחרונות, שבהן החברה החלה להתרחב לאזורים אחרים במדינה – מהלך שמתאפשר באמצעות הטעמת טכנולוגיה מתקדמת. אדארש קרדיט מחזיק כיום ביותר מ-800 סניפים, והצמיחה שלו בשנים האחרונות מהירה מאוד. לפני ארבע שנים היו כ-200 סניפים ומספר החברים צמח בתקופה הזו מכ-300 אלף ל-1.5 מיליון.

"היקף הפיקדונות שלנו הוא 850 מיליון דולר, היקף האשראי למעלה מ-900 מיליון דולר והרווח הנקי יותר מ-30 מיליון דולר", אומר מודי. "מודל הפעילות הוא באמצעות סוכנים שיוצאים לשטח ומגייסים לקוחות. המטרה היא להגיע למקומות שהבנקים לא מגיעים אליהם. כלומר, יש לנו נוכחות באזורים חקלאיים שבנקים לא מפעילים בהם סניפים".

והמקום של הטכנולוגיה?

מודי: "האפשרות להגיע לכל הכפרים במדינה מבוססת בעיקר על פיתוח טכנולוגי, ולכן אנחנו מאוד מאמינים בתרומה של היכולות הטכנולוגיות לצמיחת הפעילות שלנו. כל הסניפים מרושתים און-ליין, ואנחנו נעזרים באפליקציות שכל הסוכנים שלנו משתמשים בהן".

מה ההבדל בהשוואה לבנקים הרגילים?

מודי: "קיימים הבדלים במודל העסקי, ובנקים רגילים נמצאים תחת רגולטור אחר. בנקים יכולים לקבל פיקדונות מכל אחד, ואילו חברה שיתופית כמונו יכולה לקבל פיקדונות רק מהחברים. בנקים מעניקים שירות פיננסי כולל, אבל יש שונות רבה בין הצרכים של אוכלוסיות שונות. למשל, בכפרים בהודו יש אנשים שרוצים לחסוך סכומים קטנים, לעיתים דולרים בודדים, והבנקים לא ערוכים לטפל בהם. בנוסף, בנקים לא יכולים לפעול באמצעות סוכנים, כפי שאנחנו פועלים".

מה מקבלים החברים?

מודי: "כאשר אתה נעשה חבר, אתה שותף גם לרווחים. בשנה שעברה למשל חילקנו דיבידנד בשיעור 20%, והשנה צפויים לחלק דיבידנד בשיעור 50%".

באיזה כיוון מתוכנן המהלך הבא שלכם?

מודי: "המהלך הבא יתמקד בפעילות שמתבססת על המובייל, שבו התחלנו להשתמש לפני כשנתיים. רוב הסניפים שלנו נמצאים בכפרים שאין בהם סניפי בנקים, והמטרה היא לפתח פעילות שנשענת פחות על מזומן ולהגיע למשתמשים באמצעות מערכות מובייל. זה מאפשר לבצע את כל ההליכים הנדרשים, כולל חתימות של הלקוחות".

האם מתפתחת בועת פינטק?

קווין האנלי, בכיר ברויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS), הגיע לכנס של SAP זמן קצר לאחר שערך ביקור בישראל, ובשיחה איתנו הביע התרשמות רבה מעולם הטכנולוגיה בישראל, כולל תחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית), שמעורר בשנים האחרונות עניין רב. "ישראל היא מרכז חשוב לפיתוחים בהגנת סייבר ובתחומים נוספים, ובמהלך הביקור ראינו כ-25 חברות ונפגשנו גם עם מנהלי קרנות הון סיכון ובנקאים", אומר האנלי.

RBS אינו לבד בתמונת הפינטק בישראל. סיטי וברקליס כבר מנהלים פעילות בתחום, והם מצטרפים כמובן לפעילות ערה של בנקים ישראלים, בעיקר שני הגדולים, פועלים ולאומי, וגם חברות כרטיסי האשראי – שמגלים פתיחות רבה למיזמי פינטק, תוך נכונות לאפשר להם להריץ את הפיתוחים החדשים בתנאים של "שוק אמיתי". שיתופי הפעולה כוללים גם השקעות ישירות בחברות מהתחום, השתתפות בתוכניות האצה (אקסלרטורים) והשקעה בקרנות הון סיכון שמתמחות בתחום.

הפינטק הישראלי נמצא כאמור בחזית העולמית, אבל ישראל לא לבד. הנתונים העולמיים מלמדים על שוק רותח. מנתונים שפרסם CB Insight עולה, כי ההשקעה בחברות פינטק עלתה מרמה של מאות מיליוני דולרים לרבעון, ל-3 מיליארד דולר ואף יותר. בשנה האחרונה בוצעו בתחום הפינטק למעלה מ-800 עסקאות והיקף ההשקעות התקרב ל-14 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של כ-46%.

לצד קרנות הון סיכון, אנג'לים ומשקיעים פרטיים אחרים, בולטות בחמש השנים האחרונות בהשקעות פינטק גם שלוש ענקיות טכנולוגיות – גוגל, אינטל ו-eBay – אבל גם מקומם של הבנקים לא נפקד. שישה מהבנקים הגדולים בעולם – בנק אוף אמריקה, סיטי גרופ, גולדמן סאקס, ג'יי פי מורגן, וולס פארגו ומורגן סטנלי – ביצעו בשש השנים האחרונות השקעות אסטרטגיות ב-30 חברות פינטק, כאשר סיטי גרופ נחשבת לקבוצה הפעילה ביותר בתחום, עם השקעה ב-15 חברות.

אחת התופעות המעניינות היא שענקי הבנקאות מבצעים השקעות משותפות בחברות פינטק. לדוגמה, ג'יי פי מורגן וגולדמן סאקס השקיעו בחברת Motif Investing, ברוקר או-ליין שפועל מקליפורניה המאפשר השקעה בסלי מניות. מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה, סיטי ובנקים נוספים השקיעו ב-Visible Alpha, סטארט אפ שעוסק בעיבוד נתונים, אנליזות, תחזיות וניתוחים בתחום ההשקעות.

מריאנו בלינקי, שותף מנהל בזרוע ההון סיכון של בנק סאנטנדר, אומר כי הפינטק הפך לאחד התחומים החמים ביותר בהון סיכון, ומגדיר את השווי שמתקבל בחלק מהעסקאות שנעשות בתחום כ"מטורף".

"כאשר מסתכלים על קרנות מובילות שמשקיעות כמעט באופן עיוור בחברות פינטק, ובוחנים את העסקאות ואת השותפים בהשקעה – אתה שואל את עצמך, מי מבין כל האנשים האלה באמת מבין בפינטק", אומר בלינקי. אגב, זרוע ההשקעות של סאנטנדר השקיעה בין השאר במיזם הישראלי MyCheck, אפליקציית תשלומים שמאפשרת לדוגמה לשלם במסעדה ישירות מהטלפון החכם, בלי לקרוא למלצר.

בכתבה שפורסמה באחרונה במגזין "אמריקן באנקר", אומרים מספר מומחים, ובהם גם בלינקי, כי שוק הפינטק נעשה צפוף מדיי, ולצד עסקאות מוצלחות שהוכיחו את עצמן, כמו הנפקת Lending Club, בשווי מיליארד דולר, רואים בתחום הזה התנהגות "עדרית", כלומר משקיעים שנכנסים אליו רק משום שהוא לוהט.

אחד ההסברים של המומחים להתנהגות המשקיעים קשור לדעתם לשינויים שהתרחשו בשוק הבנקאות, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי. הטענה היא שיזמים ומשקיעים ראו שאחת התוצאות של המשבר היא שבנקים הפכו לפגיעים יותר, וזה המריץ אותם להיכנס לפיתוח ולהשקעות במיזמים שמעניקים שירותים לבנקים או במיזמים שמתחרים בבנקים.

גם מאט האריס, מנהל בכיר בקבוצת ההון סיכון  Bain Capital Venture, מדבר על ההשקעות בתחום הפינטק במונחים של "אובר שוטינג". "למשקיעים יש נטייה להתלהבות מדבקת שגורמת ליזמים להתרכז במיזמים שניתן לגייס עבורם. התוצאה היא שנוצר אקו-סיסטם של אנשים נלהבים שנעשים עוד יותר נלהבים", הוא אומר.

האריס מזהיר את המתלהבים ש"אין ארוחות חינם". לדבריו, יוזמות קלות לבנייה עלולות להיות קשות יותר להגנה, כאשר יצטרכו להתמודד עם אתגרים מורכבים, וגם תחרות ורגולציה עלולים להקשות על מיזמי פינטק. לדוגמה, מהלך רגולציה שיגביל את גובה הריבית על הלוואות שניתנות באמצעות פלטפורמות און-ליין, עלול לפגוע במיזמים שנכנסו לתחום הזה.

ייתכן ששוק הפינטק יצטנן בשנים הקרובות, אבל תחומים מסוימים ימשיכו לרשום צמיחה מהירה מאוד. לדוגמה, מעריכים כי ההשקעה בתחום התשלומים האלקטרוניים תוכפל בחמש השנים הקרובות.