לקסיקון כלכלי

1. במשפט, הזכות הניתנת על ידי צד אחד לצד שני לקנות או למכור דבר-מה במחיר ספציפי, בדרך כלל במסגרת זמן מוגדרת. במשך אותו פרק זמן בעל האופציה חופשי לקבל את החלטתו, ואילו הצד שכנגד תלוי ברצונו של בעל האופציה עד תום המועד המוסכם. למשל הזכות לקנות נכס במחיר הנוכחי במשך זמן מוסכם קבוע מראש; זכות לחידוש חוזי שכירות או חוזים אחרים; רכישת סחורות; הצטרפות לעסקה מסוימת וכדומה. זכות זו ניתנת בדרך כלל במסמך כתוב ויש לה מחיר.

2. בבורסות, הסכם חוזי בין קונה לבין מוכר לרכוש או למכור נייר ערך מסוים או זכות לקבל או להמיר ניירות ערך, מטבע חוץ או סחורה (קומודיטי) במחיר ספציפי בתוך תקופת זמן קבועה מראש. האופציה שהחוזה מקנה היא זכות אך לא חובה, וזו יכולה להיות סטנדרטית או לפי צורכי הלקוח. התשלום המשולם בשל האופציה מכונה פרמיה, וזו נותנת לרכוש מנוף פיננסי, שכן אינו צריך לגייס עם הרכישה את מלוא הסכום של החוזה אלא רק את הפרמיה. הפרמיה ששולמה בעד האופציה משקפת את ערך הזמן של האופציה שנותר עד לתפוגתה.

3. בחוק: נייר ערך שהנפיקה חברה המעניק זכות לרכישת ניירות ערך בתקופה ובתנאים שקבעה החברה בעת ההנפקה למעט נייר ערך הניתן להמרה.

4. חוזה המקנה למחזיק בו את הזכות לרכוש או למכור נכס מסוים (נכס בסיס) במחיר, כמות וזמן נקובים מראש.

5. זכות המונפקת על־ידי מסלקת מעו"ף, על פי תשקיף והמקנה למחזיק בה במועד עתידי לקבל הפרש חיובי או הפרש שלילי. הצדדים לאופציה זו הם יוצר האופציה, המסלקה והמחזיק. כדי להנפיק אופציה יש צורך בתשקיף שבו ניתן לקבוע תנאי קבוצות אופציות שיונפקו מעת לעת. אלה נקבעים על ידי הדירקטוריון ומובאים לידיעת הציבור. מנפיק האופציה הינה המסלקה ואופציה תחשב מונפקת על ידי המסלקה כאשר דווח למסלקה על קשירת עסקה בין יוצר האופציה לבין מחזיק, שעל פיה יוצר האופציה הסכים ליצור אופציה והמחזיק הסכים לרכשה בפרמיה המוסכמת ביניהם.