1. בחברה בע"מ, חלק הרווחים, מתוך הרווחים הניתנים לחלוקה, שהוכרז על ידי מועצת המנהלים כעומד לחלוקה לבעלי המניות, באופן יחסי לערך המניות שבידיהם ולזכויותיהם בחברה (למשל, דיבידנד על מניות בכורה ישולם בטרם שישולם דיבידנד על מניות רגילות). הדיבידנד אינו בשיעור קבוע ואין גם התחייבות מצד החברה לשלמו. התחייבות כזו קיימת רק מרגע שהוכרז פורמלית על תשלום דיבידנד. הדיבידנד מחושב, לרוב, כאחוז מסוים מערכן הנקוב של המניות ובמקום בו קיימות מניות סתומות שווי – כסכום מוחלט לכל מניה. חברה אשר הון המניות שלה מורכב ממספר סוגי מניות, רשאית לקבוע שיעור דיבידנד שונה שיחולק עבור כל סוג. בדרך כלל קובעות תקנות החברה כי שיעור הדיבידנד ייקבע מדי שנה, יומלץ לחלוקה על ידי מועצת המנהלים של החברה וישולם לאחר שיאושר על ידי האספה הכלכלית של בעלי המניות, אם כי בדרך כלל אישור האספה הוא פורמלי להחלטות שהוכנו מראש על ידי הנהלת החברה. גובה הדיבידנד אינו משקף בהכרח את רווחיה של החברה בתקופה שקדמה לחלוקת הדיבידנד. אמנם דיבידנד מותר לשלם אך ורק מתוך הרווחים, אך לאו דווקא מתוך רווחים של אותה שנה. אסור לשלם דיבידנד מתוך המון המניות, אפילו אם אושרה ההכרזה על ידי בעלי המניות באספה כללית.
2. בקרן נאמנות: תשלום המחולק לבעלי יחידות השתתפות מתוך רווחי הקרן.
3. באגודה הדדית: חלק מרווחי האגודה המוחזר לחברים.
4. בפירוק: תשלום לנושים ואחריהם לבעלי מניות, מתוך הנכסים הממומשים של החברה.