1. תביעה של יחידה כלכלית אחת (יחיד, או ארגון או גוף ממשלתי) מיחידה כלכלית אחרת, כתוצאה מהסכם ביניהן (מופרש או מכללא), שיצר סיבה חוקית לשלמו, המבוטא ביחידות חישוב (בדרך כלל כסף אך יכול שיהיה גם מוצרים או שירותים). המניע העיקרי להיווצרות חוב הוא הצורך לגשר על פער בין הוצאות מתוכננות לבין הכנסות שוטפות לעומת הכנסות עתידיות. מי שצריך לשלם את החוב מכונה "חייב" (debtor) ומי שצריך לקבלו מכונה "בעל חוב" או "נושה" (creditor). בחוקים מסוימים, בחוזים ובצוואות יש למושג חוב, לעתים, מובן ספציפי. לגבי החייב החוב הוא הון שלילי ואילו לגבי הזכאי – נכס. רוב הכסף בחברה המודרנית מורכב מתביעות מחייבים (ממשלה, בנק מרכזי, בנקים מסחריים ומוסדות אשראי אחרים).
2. משפטית, כל חיוב המוטל על אדם הן לעשיית מעשה והן למחדל; הצורך לעשות משהו למישהו בתמורה לדבר שנתקבל על ידו.