הצורך של הבנקים לגלות התחשבות בקשיים התזרימיים של לקוחות פרטיים ועסקיים במהלך מבצע "צוק איתן" יצא מגבולות עוטף עזה והדרום וחלחל ליתר אזורי הארץ. יש הרואים בכך תולדה של מדיניות בנקאית שמכוונת לעסקים קטנים ודוגלת בירידה של בנקאים לשטח. אחרים טוענים כי, ללא קשר למצב הבטחוני, המבחן נותר ברובו אישי: היחס ללקוחות משתנה מבנק לבנק ומבנקאי לבנקאי
חודשים לאחר סיום מבצע "צוק איתן", חווים עסקים רבים בישראל פגיעה בעסקיהם. לא צריך תואר בכלכלה כדי להבין כי במצב שבו ההוצאות הקבועות נותרו בעינן וההכנסות יורדות, השאלות היחידות שניתן לשאול הן: מהו עומק הפער הזה, כמה זמן הוא נמשך, האם יש סיכוי להתאוששות ואיך תומכים בה באמצעות מימון ובאמצעים אחרים.
המשק נכנס למבצע "צוק איתן" כשהוא כבר נתון במסלול של האטה כלכלית וזו הוחרפה ככל שהפעילות הצבאית נמשכה. נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, סיכמה את ההתפתחויות באומרה, כי "מבצע 'צוק איתן' הביא לפגיעה כלכלית המורגשת, בין היתר, על ידי בעלי עסקים קטנים, יצואנים, ושכירים; הניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שעיקר ההשפעה היא זמנית, ולאחר סיום הלחימה המשק מתאושש במהירות. זאת למעט ענף התיירות, שבדרך כלל חוזר לרמות הפעילות שקדמו ללחימה רק לאחר כשנה".
אבל נראה כי המצב בשטח קצת יותר מורכב. היקפי הפגיעה הכלכלית השתנו מענף לענף. היו ענפים, כמו מוצרי חשמל, בהם הפגיעה בהכנסות הייתה זמנית ומיד עם תום המבצע ההכנסות גדלו משמעותית ופיצו על הירידה בהכנסות במהלך ימי המלחמה. בענפים אחרים, כמו לדוגמה תרבות הפנאי, ההכנסות ירדו בחדות ואף קצב החזרה לשגרה היה איטי יותר. ישנם ענפים אחרים, כמו ביגוד והנעלה, שבהם אובדן ההכנסות היה דרמטי יותר ככל שהתארך המבצע. בענפים אלה הפגיעה הייתה גם בהכנסות עתידיות כתוצאה מירידת ערך המוצר. בענף המסעדות כבר מדברים על מצב משברי, וכמעט מדי יום קוראים דיווחים על סגירת מסעדות בכל רחבי הארץ.
במערכת הבנקאית יישמו במהלך המבצע לקחים שהופקו ממלחמת לבנון השנייה. אז נתבקשו הבנקים להביא בחשבון את הקשיים שבהם נתונים לקוחותיהם שהינם תושבי הצפון ולהפעיל את שיקול דעתם בכל הנוגע לכיבוד חיובים בחשבונותיהם, בפרט כאשר לא היה באפשרות הלקוחות להתאימם, בשל הנסיבות החריגות, למסגרת האשראי בחשבון. הבנקים גם יישמו לקחים ממבצעים קודמים ברצועת עזה, שבהם נדרשו לגלות התחשבות במערכת היחסים עם לקוחות פרטיים ועסקיים באזור.
מכיוון שאחת ההשלכות החמורות של המבצע על בעלי עסקים הייתה ירידה מיידית בהכנסות, הבנקים הציעו מימון שנועד להקל על התנהלותם, פתחו "קווים חמים", התמקדו בהלוואות "רב-ערוציות", הציעו הגדלת מסגרות אשראי, דחיית החזרים על אשראי ועוד.
הפיקוח על הבנקים הורה על שורה של הקלות לציבור המנהל את חשבונותיו ביישובים בקו העימות, והניסיון שנצבר ממצבים דומים בעבר הביא לכך שהבנקים יזמו בעצמם מהלכים שנועדו להקל על הלקוחות, לאור לקחי העבר. ההנחיה היתה, לדוגמה, להימנע מהגבלת בעלי חשבונות בסניפים הנמצאים בטווח איום הטילים, שהבנק החזיר להם צ'קים ללא כיסוי. בנוסף, ניתנה הוראה כי מתן אשראי ללקוחות הבנקים, תוך חריגה ממסגרת האשראי המאושרת, ייעשה על-פי שיקול דעתם העסקי של הבנקים, כאשר המגבלות הנובעות מהוראותיו של הפיקוח בתחום זה הוסרו זמנית.
ניתנה גם הקלה בתהליך ההצטרפות של לקוחות לשירות קבלת הוראות טלפוניות. במהלך המבצע התאפשר ללקוחות לאשר את הסכמתם לבצע הוראות טלפוניות באמצעות המוקדים הטלפוניים של הבנקים, ואישור בדבר ההצטרפות לשירות נמסר ללקוחות ב-SMS, דואר אלקטרוני, או הודעה טלפונית. בנוסף, צ'קים שחזרו לחיילי מילואים שגויסו למבצע "צוק איתן" בתקופת שירות המילואים, לא חושבו במניין הצ'קים החוזרים לצורכי הכרזה כלקוח מוגבל.
בעיה נוספת שצצה בתקופה זו הייתה מועד פירעון הלוואות שחלו במהלך המלחמה. אזרחים רבים מצאו את עצמם בקשיים לסדר את הנושא מול הבנקים, עקב שיבוש החיים וחוסר היכולת לטפל בנושאים הכספיים.
בתחום המשכנתאות היתה נכונות של הבנקים לדחות החזרים. הבנקים הציעו דחייה של עד שלושה החזרים במשכנתאות שניתנו מכספם, והמדינה הצטרפה למהלך עם הסכמה של דחיית שני החזרים.
אחת הדילמות של המערכת הבנקאית במצבים מלחמתיים שמתרכזים באזור גיאוגרפי אחד היא כיצד להתמודד עם השפעות המצב על כל האזורים האחרים. במקרה של "צוק איתן", התרכזו ההנחיות הרשמיות למתן הקלות באזור שהוגדר עד טווח של 40 ק"מ מגבול רצועת עזה, אבל המסרים שהועברו בתוך המערכת היו לבחון כל פנייה לגופה ולא לפסול אותה אוטומטית רק בגלל מרחקים גיאורגפיים. בסופו של דבר, מה שהחל בדרום התפשט גם למרכז ולצפון, כך שהמדיניות המקלה והמתחשבת חלחלה גם ללקוחות פרטיים ועסקיים באזורים אחרים בארץ.
ההנחיות של המפקח על הבנקים התכתבו היטב עם המדיניות הבנקאית. ככל שהתברר שמבצע "צוק איתן" מתארך, הבינה המערכת הבנקאית כי עליה לגלות גמישות ביחס ללקוחותיה. הבנקים היו ערים לכך שהמגזר העסקי חווה ירידה משמעותית בהיקף הפעילות העסקית וכי עסקים רבים נקלעו לבעיות תזרימיות בשל הקפאת פרויקטים. הדבר הוביל לקשיים בניהול תזרים המזומנים השוטף, כאשר ברקע ניצב משק הפועל באופן ממותן.
ברקע המדיניות אד-הוק ניצבה, כך נראה, תפיסה רחבה יותר שמאפיינת את הבנקים בשנים האחרונות – הרצון להפנות יותר ויותר תשומת לב לעסקים קטנים ובינוניים. מגזר זה מבטיח פיזור סיכונים וגיוון עסקי ובעיקר היעדר תלות במספר גורמים מצומצם בנגזרת סיכון גבוהה.
אלי אורן, מנכ"ל חברת ג'ון דיר בישראל, מספר כי זכה ליחס חיובי מצד הבנקים במהלך המבצע, במיוחד כשנזקק להלוואת גישור לתשלום לספקים בחו"ל. "ספקים רבים שלנו בעולם נקלעו לחרדה בתקופת המלחמה, והקפדנו להעביר להם את התשלומים בזמן כדי לשכך את חרדותיהם", הוא מספר. "הבנקים עזרו לנו בהלוואת מזנין ובכלל גילו היענות יפה מאוד לצרכים שלנו".
אורן, שפועל עם שני בנקים, טוען כי אחד הדברים הטובים שהתרחשו לאחרונה במגזר הבנקאות הוא שמנהלים בכירים יוצאים לשטח, כדי לבדוק מקרוב את הדרך בה מתנהלים הלקוחות, במטרה להבין טוב יותר את הביזנס שלהם. "אני עד לכך שמנהלים עוזבים את שולחנות הכתיבה, מפשילים שרוולים ומבקרים את העסקים בשטח. הבנקאים שלנו, למשל, מגיעים אלינו פעם ברבעון כדי לראות את הצבע בלחיים. אנו גם נפגשים לא מעט בכנסים מקצועיים כאלה ואחרים. איך אני אומר בחצי צחוק לבנקאי שלי? 'כשאתה בא לכנס ורואה שכל החייבים שלך בחיים, המכוניות חונות בחניון ומצבם הבריאותי טוב, אתה יכול לישון בשקט'. וברצינות, לא פעם תחושות הבטן של הבנקאים הן חשובות. אמנם הם עדיין קוראים ניירות ומעיינים בדוחות רווח והפסד, אבל ההתרשמות האישית קובעת לא פחות".
אורן מתרשם שמנקודת מבט בנקאית יש חשיבות עצומה לאיכות ההון האנושי המנהל את הפירמה וזה היה בוודאי נכון בזמן המבצע. "מבחינת הבנקים, גם אם יש קשיים זמניים, הם נותנים כתף, ובלבד שהם משוכנעים שהבעלים והמנהלים מתפקדים והעסק הוא טוב".
לעומתו, איציק נוי, מנכ"ל חברת סמארט קפיטל, העוסקת במסחר בשוקי ההון הבינלאומיים, מצביע על דיפרנציאציה משמעותית בהתנהלות הבנקים בכלל ובמבצע "צוק איתן" בפרט. לדבריו, ישנם בנקים שמגלים גמישות רבה בהתנהלות מול הלקוחות, בעוד אחרים מאופייניים בגישה שמרנית וארכאית. "אני עובד מול שני בנקים ואני נדהם מהשוני בגישה. בעוד בנק אחד הוא איטי ובירוקרטי ומגלה גישה נוקשה, המערימה קשיים על הלקוח, הבנק השני מפגין גמישות ומהירות. במסגרת ההתקשרות עימנו הלקוחות נדרשים להעביר כספים מחשבונותיהם לצורך ביצוע ההשקעה בשווקים הבין-לאומיים באמצעות החברה שלנו. אנו עומדים לא פעם מול פקידים שמאיימים על הלקוחות כי אם יבצעו את ההעברה, ייפגעו תנאי האשראי שלהם".
נוי מספר שהבדלי הגישות באו לידי ביטוי מובהק במהלך "צוק איתן". "באותו בנק נתקלנו גם בבעיות זמינות ותפעול. לעיתים יש תחושה שהוא לא מבין את ההתנהלות העסקית ולא לומד מרמת השירות שמאפיינת גופים מקבילים במגזר הפרטי. אני רוצה לגוון את את ספקי השירות הבנקאי, אבל בסוף אני נאלץ לרכז את הכל בבנק אחד, כי בנק זה מפגין הבנה עמוקה לצרכים בשטח".
המסקנה היא, כי גם אם רואים בהתנהלות הבנקים תולדה של מדיניות בנקאית שמכוונת לעסקים קטנים ודוגלת בירידה של בנקאים לשטח, הלקח מ"צוק איתן" הוא שהמבחן נותר ברובו אישי: היחס ללקוחות יכול להשתנות מבנק לבנק ומבנקאי לבנקאי. מצבי חירום, כמו הקיץ האחרון, יכולים להיות תקופת מבחן למערכת היחסים הזו.