לאחר עיכוב של שנים, מתקרבת השלמת החקיקה של "תיקון 15" לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שיפתח גם בפני משקי הבית הישראליים את השוק הענק של קרנות נאמנות המנוהלות על ידי הגופים הגדולים בעולם.
בכתבה שעוסקת בנושא זה, המתפרסמת בגיליון החדש של מגזין "בנקאות"אומר דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, כי הרשות לא תפקח באופן ישיר על מנהלי הקרנות ועל הקרנות שיוצעו לציבור, אולם ייקבעו קריטריונים איכותיים וכמותיים של הקרנות שיכולות להיות מוצעות לציבור בישראל.
לדברי לביא, "בכל הנוגע לצד האיכותי, הרשות אימצה את תקני הרגולציה המובילים בעולם: החוק המתוקן יאפשר את הצעתן של קרנות זרות הפועלות בהתאם לדירקטיבת ה-UCITS (הדין המסדיר את פעילות הקרנות באיחוד האירופי) או לפי ה-ICA (הדין המסדיר את פעילות הקרנות בארה"ב) בלבד.
"בכל הנוגע לרף הכמותי, יש התייחסות לגודל כמדד איכותי. הנתונים המדוייקים טרם נקבעו סופית אך יהיה חסם כניסה גבוה המיועד להבטיח שהקרנות הזרות שיוצעו לציבור בישראל ינוהלו בידי גופים מובילים בעלי מוניטין. אנו מדברים על כוונה לאפשר רק את הצעתן של קרנות שבבעלות גופים המנהלים קרנות נאמנות בשווי של לפחות כ-20 מיליארד דולר ברמת הקבוצה, ושבניהולם לפחות חמש קרנות המוצעות מזה חמש שנים לפחות עם שווי נכסים מינימלי של 500 מיליון דולר".
לביא מונה מנגנוני הגנה נוספים לטובת ציבור המשקיעים הישראלי:
ייצוג: היחידות של הקרנות הזרות יוצעו באמצעות נציג ישראלי שכשירותו תיקבע בתקנות ושיחוייב לעבור רישום ברשות ניירות ערך. הכוונה לאפשר, בין היתר, גם למנהל קרן ישראלי לשמש כנציג.
דיווח: כל הדיווחים הנדרשים בחו"ל על ידי הרגולטורים הנוגעים בדבר יעברו במערכת המגנא של הרשות. שפת הדיווח תהיה חייבת להיות עברית או אנגלית.
כללי פרסום: הרשות תפקח על כל הקשור בשימור תחרות הוגנת, ועל הקרנות הזרות יחולו אותם כללי פרסום החלים על קרנות ישראליות.
הפצה: מנגנון הייעוץ ינטרל, ככל הניתן, את ניגודי העניינים האפשריים בין המפיץ לבין יצרן הקרן. הכוונה היא להביא לכך שמנקודת המבט של הבנק והיועץ בבנק, לא תהיה העדפה מובהקת להכנסות בשל הפצה של קרן זרה על פני קרן ישראלית ולא תיווצר העדפה בין קרנות זרות לבין עצמן (כמו גם בין הקרנות הישראליות לבין עצמן). לפיכך, התיקון יבטיח שמנגנוני התגמול לקרנות יהיו דומים ככל הניתן.