תוכנית חיסכון ארוך הטווח לכל ילד של משרד האוצר מפקיעה את זכותם של ההורים להחליט בנוגע לאפיק ההשקעה – כך נכתב במסמך שהעביר איגוד הבנקים לאוצר.
בסוף חודש יוני הודיע משרד האוצר, כי החל מינואר 2017 יופקדו מדי חודש כספי החיסכון על ידי המוסד לביטוח הלאומי לקופת גמל על שמו של כל ילד עד גיל 18, אלא אם יבחרו ההורים במוסד פיננסי אחר. לטענת משרד האוצר, הורי הילד יוכלו לבחור בכל עת במסלול ההשקעה בו ינוהלו הכספים, ובהפקדת 50 שקל נוספים לקופה מתוך קצבת הילדים. כך, אמורה התוכנית לאפשר לכל הורה חופש בחירה ביחס לאפיק החיסכון שבו יושקעו כספי החיסכון של ילדיו.
עם זאת, הדגיש איגוד הבנקים, כי תקנות התוכנית ימנעו מההורים את חופש הבחירה בנוגע לאפיק ההשקעה: "המנגנון הקבוע בתקנות – ובכלל זה פרק הזמן הזעום (60 ימים) לביצוע הבחירה – ומנגנון ברירת המחדל המנתב את כספי כל הילדים לשוק ההון, תוך התעלמות ממרכיב הסיכון ובאופן בלתי הפיך, לא מאפשרים להורים לבצע בחירה מושכלת של תוכנית החיסכון המתאימה לילדיהם".
הציבור מעדיף פיקדונות
כאמור, התקנות מקציבות להורים 60 ימים בלבד, מלידת הילד, על מנת לקבל החלטה בנוגע לאפיק בו הם מעדיפים להשקיע את כספי החיסכון. זאת כאשר הבחירה בין קופת גמל לבנק היא בלתי הפיכה לשני הכיוונים. איגוד הבנק הציע לאפשר להורים פרק זמן של עד שנה לקבלת ההחלטה.
באיגוד סבורים כי הבחירה בין אפיקי ההשקעה השונים צריכה להיעשות על ידי כל הורה באופן שיתאים בצורה המיטבית בהתאם לשיקוליו: "אנו חולקים על הקביעה במסמך האוצר, לפיה 'המנגון המיטבי לניהול החיסכון הוא באמצעות השקעת הכספים בשוק ההון'".
במסמך של איגוד הבנקים מדגישים, כי ניתוח האוצר אינו מתחשב בגורם הסיכון. יש לציין, כי התוכנית נועדה בין היתר לסייע לבתי ההשקעות, וכי הכספים שיושקעו בשוק ההון יזרימו סכומים נוספים לבורסה המקומית.
המסמך מזכיר גם את בריטניה, שבה קיימת תוכנית שמאפשרת להורים להפקיד כספים בחיסכון עבור ילדיהם, אך שם ניתן להורים חופש בחירה בין השקעת כספי חיסכון של הילדים בפיקדונות לבין השקעתם בשוק ההון. באמצעות אפשרות הבחירה הזאת, ניתן לראות כי הציבור, בהינתן האופציה לבחור, מעדיף את הפיקדונות. כך למשל, בשנת המס האחרונה הופקדו 70% מהכספים בתוכניות חיסכון לילדים בפיקדונות. זאת בעוד רק 30% מהכספים הושקעו בשוק ההון.