קרדיט סוויס, אחד מסמליה של הבנקאות השוויצרית, סיים את פעילותו לאחר יותר מ-160 שנים ונמכר לבנק הגדול בשווייץ UBS תמורת 3.25 מיליארד דולר, או 0.76 פרנק שוויצרי למניה. עסקת המכירה נועדה לחלץ את קרדיט סוויס ממשבר שהביא אותו אל סף קריסה. העסקה אושרה על ידי הרגולטורים בשוויץ, שלא העניקו לבעלי המניות של קרדיט סוויס זכות להצביע עליה.
כחלק מן העסקה תעמיד הממשלה ל-UBS קו נזילות בסך 100 מיליארד דולר ובטוחות להפסדים בשווי של 9.6 מיליארד דולר, ובתמורה יוותר הבנק על זכותו לסגת מן העסקה אם כתוצאה ממנה יורע דירוג האשראי שלו. UBS מתכנן לצמצם בצורה חדה את פעילות קרדיט סוויס בתחום בנקאות ההשקעות, כך שקרדיט סוויס יהיה רק שליש מגודלו של הבנק המאוחד.
UBS מעסיק 75 אלף עובדים ברחבי העולם, וקרדיט סוויס – 50 אלף. לנוכח הפערים העצומים בביצועיהם של הבנקים והכוונה המוצהרת לצמצם משמעותית את בנקאות ההשקעות, צפוי כי אלפים מעובדי קרדיט סוויס יפוטרו או יוצאו לפנסיה מוקדמת.
משנת 2007 איבדה מניית קרדיט סוויס כ-98% מערכה, ובשבועות האחרונים הירידות בשווי המניה התעצמו בעקבות הודעת הבנק על אי־סדרים שנפלו בדוחות השנתיים שלו. ההודעה גרמה למשקיע הגדול ביותר בבנק – סעודי נשיונל בנק – להפסיק את ההשקעה בו. כדי להציל את קרדיט סוויס הלווה לו הבנק המרכזי 50 מיליארד פרנק שווייצרי. אך גם מהלך זה לא מנע את המשך חוסר האמון בבנק והוביל בסופו של דבר למכירתו.
שני הבנקים נפגעו במשבר הפיננסי העולמי ב-2008, אך לעומת קרדיט סוויס, שלא היה זקוק לחילוץ ממשלתי – UBS נעזר בממשלת שוויץ. בשנים שחלפו מאז, הקפידו ב- UBS על מדיניות שמרנית, בעוד שקרדיט סוויס מצא עצמו מסובך בשערוריות פליליות ואזרחיות. בעקבות חקירה בנושא הפרת הגבלות על מתן שירותים פיננסיים לאיראן, חתם הבנק על הסכם פשרה בדצמבר 2009 עם הממשל האמריקני, ונקנסה בסכום של 536 מיליון דולר. בשנת 2014, בעקבות חקירת סיוע להעלמות מס, נקנס הבנק שוב בארה"ב בסכום של יותר מ-2.6 מיליארד דולר ונאלץ לחשוף פרטי לקוחות.
בשנים האחרונות התמודד הבנק עם מספר שערוריות והחליף את ההנהלה הבכירה מספר פעמים. ביוני 2022 הורשע הבנק בתיק פלילי, לאחר שלא מנע הלבנת הון. זו היתה ההרשעה הפלילית הראשונה של בנק בהיסטוריה של שווייץ.