נגידת בנק ישראל: "אנחנו חושבים שלא יהיה זה נכון להפחית מסים". הוועדה המוניטרית הותירה את הריבית במשק ברמה של 0.1%
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג סבורה שהסיכונים הכרוכים בפעילות בנקאית בחו"ל גבוהים מכפי שהוערך בעבר.
הנגידה הבהירה את עמדתה זו במסיבת עיתונאים שקיימה על המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, ובתשובה לשאלה על סגירת סניפי בנקים ישראליים בחו"ל. היא הדגישה, כי "הפיקוח על הבנקים חידד בפני המערכת הבנקאית את הסיכונים הכרוכים בפעילות בחו"ל ואת הצורך לעשות בחינה מחודשת של הפעילות על רקע התגברות הסיכונים". היא ציינה, כי נעשו שינויים רבים בעקבות הלקחים שהופקו, וההנחיה האחרונה של הפיקוח היא "עוד נדבך בטיפול בסיכון הזה, שאני חושבת שמאוד ברור שהוא גבוה ממה שהוערך בעבר".
הוועדה המוניטרית הותירה את הריבית במשק ברמה של 0.1%. הוועדה ציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בהתייחס להחלטה אמרה פלוג, כי המשק הישראלי נמצא זה זמן בסביבה ייחודית יחסית של אינפלציה מאוד נמוכה, תוך שקצב הצמיחה קרוב לפוטנציאל, ושוק העבודה בתעסוקה מלאה.
"בסך הכל לא חל בשנה האחרונה שינוי משמעותי בסביבת האינפלציה", ציינה הנגידה. "היא נותרה מתחת לטווח היעד, כפי שהדבר מתבטא באינפלציה השנתית ובציפיות לטווחים הקצרים. ניתוח ארוך טווח מראה שהתמתנות האינפלציה מקיפה את מרבית רכיבי המדד, לרבות סעיף הדיור. בנוסף, לייסוף בשער החליפין, צעדי הממשלה להפחתת יוקר המחיה והשינויים בהתנהגות הצרכנית ובתחרות במשק פועלים לירידת המחירים. לאחרונה גם חלה התמתנות באינפלציה בעולם".
מנגד, העריכה פלוג, הביקושים החזקים יפעלו לעליית האינפלציה: עד לאחרונה, המעסיקים יכלו לספוג את עליית השכר במשק מבלי להעלות את המחירים. עליית השכר אמנם התמתנה לאחרונה, אולם היות שתהליך הירידה במחירי גורמי הייצור האחרים מוצה, לעליית השכר צפויה להיות השפעה אינפלציונית.
נגידת בנק ישראל התייחסה לאפשרות של הפחתת מסים בעקבות עודפי הגבייה. היא העריכה, כי עודפי הגבייה נובעים ברובם מגורמים זמניים או חד-פעמיים – כמו עיסקת מובילאיי או הגבייה המוגברת מחברות הארנק. "אנחנו חושבים שלא יהיה זה נכון להפחית מסים", היא הדגישה. "לא רצויה הפחתה זמנית, שבעקבותיה יהיה צורך להעלות מחדש את המסים כדי למנוע מהגירעון לגדול".
באשר למחירי הדירות ציינה פלוג, כי אלה שבו לעלות בחודשים האחרונים אך בקצב מתון יחסית לעבר, בעוד אינדיקטורים אחרים מוסיפים להצביע על כך שהשוק מתקרר, כמו הרמה הנמוכה של מספר העסקאות והמשך הירידה בקצב החודשי של נטילת משכנתאות, למרות ירידה מתונה בריבית בחודשים האחרונים. ככל שיימשכו מאמצי הממשלה להמשיך להגדיל את היצע הדירות, הם יתמכו בהתייצבות המחירים ולאחר מכן בירידתם.
חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה במקביל את התחזית המאקרו כלכלית. נתוני הצמיחה הנמוכים יחסית למחצית הראשונה הביאו לעדכון התחזית השנתית כלפי מטה ל-3.1% (לעומת תחזית של 3.4% ברבעון הקודם). לעומת זאת לא היה שינוי בתחזית החטיבה לגבי הצמיחה הצפויה ב-2018: 3.3%. התחזית משקפת מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על הצריכה הפרטית ויותר על היצוא, בתמיכת השיפור בסחר העולמי, לאחר שבשנים האחרונות הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה.