בחודשים האחרונים הגיע עידן מאיצי הסטארט-אפים (Startup Accelerators) – ארגונים שמטרתם לנסות לסייע לחברות סטארט-אפ להבשיל – לתחום הטכנולוגיה הפיננסית, או בשם הבאאז החדש פינטק (Fintech). קבוצת לאומי הודיעה על השקת מסלול השקעה בחברות מתחום הפינטק בשיתוף פעולה עם המאיץ Elevator והמחזור הראשון של מסלול הפינטק כבר יצא לדרך, ובנק הפועלים הודיע על פתיחת מסלול פיננסי ייחודי באקסלרטור של Microsoft Ventures בישראל, לקראת המחזור הבא שאמור להיפתח בפברואר 2014.
הרעיון בשיתוף הפעולה בין בנקים לתוכניות מאיצי הסטארט-אפים הוא שהחברות שנבחרות להשתתף במסלול נהנות ממעטפת ליווי עסקית וטכנולוגית רחבה, שכוללת בין השאר, ליווי צמוד של מומחי הפיתוח הטכנולוגי והעסקי בבנק ומומחים מחברות פינטק בישראל, אשר משמשים כמנטורים של אותן חברות. זה כולל גם הדרכה בתכנון תקציב, חיבור לנותני שירותים בתעשייה, הכנת תוכנית עסקית, שירותי ענן וחבילת שירותים נלווים, כגון שירותי חשבונאות, תמיכה משפטית וניהול משאבי אנוש. במקרים מסוימים, הבנקים מציעים לסטארט-אפים שנבחרים במסגרת התוכניות האלה הלוואה שניתנת להמרה למניות בסבב הגיוס הבא שמבצע הסטארט-אפ.
אם תרצו, זו עדות נוספת להתפתחותו המואצת של ענף הטכנולוגיה הפיננסית המאגד בתוכו חברות רבות, חלק לא קטן מהן חברות סטארט-אפ, אשר עוסקות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות הקשורות לעולם התוכן הבנקאי ואשר מתמקדות בשיפור חוויית הלקוח וגם בהגנה על פעילותו בזירה הפיננסית. בין היתר מדובר בנושאים כמו תשלומים, ניהול השקעות, ניהול פיננסי אישי, מסחר, ניהול סיכונים, אבטחה, שירותים ומוצרים חדשניים. זה מתחיל מבנק שרוצה להציע ללקוח הצעת השקעה אישית, מותאמת יכולות וצרכים, דרך ניטור הונאות בכרטיסי אשראי וגמור באלגוריתם מתוחכם לזירות מסחר.
לצד תוכניות המאיצים, הבנקים גם מגבירים את החיפוש אחרי יזמי פינטק מעניינים. בנק הפועלים, למשל, הכריז בשנה שעברה על תוכנית השקעה בהיקף של 80 מיליון שקל, שתיפרס על פני מספר שנים, בחברות פינטק. הרעיון הוא שצוות משותף של חטיבת הטכנולוגיה והמחשוב, חטיבת האסטרטגיה והיחידות העסקיות הרלוונטיות בבנק, ביחד עם זרוע בנקאות ההשקעות פועלים שוקי הון, יבחן חברות המפתחות טכנולוגיות שהבנק מגלה בהן עניין. חברות שיימצאו אטרקטיביות יוכלו לקדם את פיתוח המוצרים שלהן בעזרת ניסוי והטמעה במערכות הבנק, וחלקן יזכו במקביל גם להשקעה. ההשקעה אמורה להתבצע יחד עם גוף אחר, לרוב קרן הון סיכון.
אז מדוע המערכת הבנקאית משקיעה סכומים כה משמעותיים בפיתוח טכנולוגיות פיננסיות חדשות? הבנקים, שמשופעים בתשתיות טכנולוגיות, אחראים לכרבע מההוצאה העולמית על IT, כך שאת השאלה הזו אפשר אולי לשאול בצורה אחרת – מדוע עכשיו? כלומר מדוע חווה התחום פריחה מחודשת, שאיננה נוגעת רק לתשתיות המחשוב (אחסון, ציוד תקשורת, אבטחה ופתרונות מחשוב) אלא לאפליקציות שימוש?
"ההסבר לכך נעוץ בצורך של הבנקים להתאים את עצמם למשתמשים, אשר מצפים לשירות אישי, בזמן אמת ובאופן שתפור במדויק לצרכים הספציפיים שלהם", אומר אבי זאבי, שותף ומייסד של קרן ההון סיכון כרמל מקבוצת ויולה, אשר הקרן בניהולו מושקעת בלא מעט סטארט-אפים בתחום.
לדבריו, "בשנים האחרונות, צרכני הקצה הפכו מפונקים יותר ותובעניים יותר – לא מעט בעקבות הרשתות החברתיות ושינויים בטעמי הלקוח – מה שמחייב את הבנקים לתת לכך תשובה בנקאית הולמת ולנקוט בגישה המאמצת חדשנות טכנולוגית, למרות השמרנות הטבעית שמאפיינת אותם וחרף הרגולציה הכבדה המנווטת את הענף".
שכלול והעצמת חוויית הלקוח, מבהיר זאבי, יכולים להיעשות רק במרחב הדיגיטלי, והבנקים ייאלצו להתאים את עצמם למציאות. הממשק בין הלקוח הסופי לבין הבנקים היה, בדרך כלל, באמצעות ממשק אנושי – פקידים, אנשי מכירות, או בנקאים – ומאז שהממשק הפך דיגיטלי יותר ויותר, וכאשר המשתמש הפרטי מושפע יותר מגוגל, פייסבוק, אמזון ואפל, אין מנוס משינוי הרגלים גם אצל הבנקים. הבנקים לא הולכים להיעלם, אבל הם יצטרכו לעשות את הדברים אחרת, תוך השקעה של מיליארדי דולרים, רק בכדי לעמוד בקצב. אך אין מדובר רק בבנקים. כמעט כל הסקטורים בעולם הפיננסי כבר אחוזים בקדחת הפינטק, שבאה לידי ביטוי בהשקעות בסטארט-אפים רבים שפונים למגזר הזה.
"הבנקים זיהו היטב את זירת הקרב העתידית ואת כללי המשחק החדשים", מדגיש דוד סוסנה,מנכ"ל חברת פרסונטיקס, המפתחת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי. "הם לא חשים איום, אבל הם מבינים שהם צריכים להתקדם, שכן כל הזירה הפיננסית, כולל מתחרים של הבנקים, משנה את פניה – ארנקים אלקטרוניים נכנסים לתמונה, תוך שהם גורמים להיחלשות הקשר הישיר עם הבנק, בנקים וירטואוליים קמים ועוד. בישראל זה עדיין בחיתוליו, בעיקר בגלל אילוצים רגולטוריים, אבל בעולם המפותח זו כבר מגמה ברורה".
את הפתרונות המעניינים מספקים מאות סטארט-אפים, שיוצרים תעשייה חדשה ורעבה. על-פי הערכות, בשנה האחרונה בלבד הושקעו בעולם כ-10.7 מיליארד דולר בחברות צעירות בתחום, מתוכם 7.1 מיליארד דולר היו בהשקעות והשאר ברכישות. מגוון התחומים הוא רחב וחובק בתוכו כסף וירטואלי עם דגש על סביבת המחשוב הניידת (Mobile Payment), אבטחה, שיפור ביעילות של הטכנולוגיות, שיטות תשלום והלוואות, תוכנות לניהול פיננסי אישי, ניתוח נתונים בהיקפים גדולים, טכנולוגיות ופלטפורמות למסחר והשקעות, פתרונות לתחום הביטוח, בנקים וירטואליים ועוד.
בעולם וגם בישראל עולם הפינטק נחלק לשני סוגי חברות: אלה שמוכרות פתרונות לבנקים ואלה שמוכרות מוצרים לתעשיית השירותים החוץ-בנקאיים, שמציעה שירותים פיננסיים משלימים, בין אם ישירות לצרכני הקצה ובין אם לחברות מתמחות, כגון המרת כספים, העברת כספים, כרטיסי אשראי נטענים, הלוואות און-ליין לפרטיים ולמוסדיים, ביצוע רכישות באינטרנט ועוד.
ערן גרשט, האחראי על ההשקעות הישירות בפועלים שוקי הון, מקבוצת בנק הפועלים, אומר כי קצב ההתפתחות של תחום הפינטק בארץ ובעולם מושפע מהרגולציה. "בעולם היתה התפתחות מהירה יותר מאשר בישראל במספר תחומים, מאחר שהרגולציה בישראל קפדנית יותר, אם כי גם בעולם עדיין לא רואים חברות פינטק שהגיעו לממדים גדולים מאוד, של עשרות מיליארדי דורלים, מאחר שענף הבנקאות הוא עדיין מאוד שמרני".
"עם זאת", אומר גרשט, "כולם מבינים שכמה מהמודלים שעליהם היתה מושתתת הבנקאות לאורך שנים עברו מן העולם. צומחים פורטלים פיננסיים ו'בנקים ללא בנק', התשלומים המקוונים מאיימים על תעשיית כרטיסי האשראי, והבנקים המסורתיים מבינים כי הם חייבים לבצע שינויים במודלים העסקיים שלהם. במקביל, הבנקים נאלצים להתמודד לא רק עם מודלים בנקאיים חדשים אלא גם עם משימות של התייעלות והטמעת חידושים טכנולוגיים במודליים הקיימים, כגון שימוש בחתימות אלטקרוניות. כל המגמות האלה גורמות להגברת התלות של הבנקים בפיתוחים טכנולוגיים, ולכן תחום הפינטק צפוי להמשיך להתפתח באופן מואץ".
אחת הדוגמאות המוכרות למודלים חדשים היא חברת Simple, שנקראה קודם SimpleBank, מפורטלנד בארה"ב, שמציעה שירותי בנקאות באינטרנט הכוללים אפשרות לנהל חשבון עו"ש. השירות מבוסס על שיתוף פעולה עם Bancorp Bank, שבו מופקדים כספי הלקוחות. החברה גם מציעה כרטיסי Simple Visa ושירותים בנקאיים נוספים, כאשר הדגש הוא כמובן על חוויית שירות מתקדמת באינטרנט, בדגש על טלפונים חכמים, ועל עלויות נמוכות.
ערן גרשט אומר כי במסגרת תפקידו ביוזמת הפינטק של בנק הפועלים ופועלים שוק הון, ראה בשנה האחרונה כ-160 חברות ישראליות שפועלות בתחום. "ראיתי חברות מעניינות במספר תחומים של טכנולוגיה פיננסית. אחד התחומים שתופס תאוצה בישראל הוא אבטחת הסייבר (Cyber Security), בגלל הגידול וההשתכללות של התקפות הסייבר", אומר גרשט.
גם אבי זאבי אומר, כי ישראל נמצאת כיום חזק בתמונת הפינטק העולמי ונתפסת כמוקד של ידע וחדשנות בטכנולוגיות השירותים הפיננסיים. לדבריו, בישראל התפתחו מספר הצלחות יפות בתחום, שנובעות מפיתוח מערכות תשתית לבנקים, לרבות תשתיות לניהול מחשבים עבור הסניפים ושירות הלקוחות, לצד יכולות בתחום הסקיוריטי, אנליזה בזמן-אמת – שמנתחת תנועות רבות בצורה מתוחכמת, עניין שנדרש מאוד בענף הבנקאות – ופיתוח אלגו-טריידינד, אלגוריתם לזירות מסחר. היכולת המשולבת הזאת מוכרת על-ידי מוסדות פיננסיים רבים בעולם.
לדבריו, בישראל נצבר הרבה מאוד ידע בתחום, שיכול להוות בסיס לבניית חברות גדולות בתחומי הטכנולוגיה הפיננסית – מה גם שישראל נמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית ויש לה ניסיון רב בבניית חברות סטארט-אפ מוצלחות. למעשה, חלק גדול מחברות המחשוב הגדולות בישראל צמחו הודות לטכנולוגיות שהן פיתחו ומכרו לבנקים, בכל התחומים, והרשימה כוללת את מרקיורי, צ'קפוינט, נייס, ורינט ועוד, שהיקף המכירות שלהן למערכת הבנקאית מהווה נתח גדול מסך כל מכירותיהן.
"זו תעשייה מוצלחת מאוד, שהולכת ומתפתחת ומציעה טכנולוגיות רלוונטיות, עם יזמים ומנהלים שכבר צברו ניסיון והולכים לסיבובי יזמות והשקעה שניים. זה מוביל לכך שבנקים מהעולם פותחים כאן מרכזי פיתוח, כמו סיטי (ראה מסגרת) וברקליס בנק, ובעקבותיהם הולכים בנקים נוספים. העובדה שהבנקים בישראל מצטרפים למאיצים, שתומכים בחברות הזנק, מעידה על כך שמתפתח כאן אקו-סיסטם רציני ומקיף, שיוביל ליצירת עוד ועוד חברות בתחום", אומר זאבי.
חלק מהמיזמים בתחום הפינטק מתבססים על התפתחות הרגולציה העולמית בתחום שירותי התשלום, המקדמת יוזמות חדשות, כגון תקנות שפרסם לפני כשש שנים האיחוד האירופי המאפשרות להקים למעשה בנק לצרכי סליקה שאינו בנק מסחרי במתכונת המוכרת לנו.
חברה ישראלית שזיהתה את הפונציאל ברשיון הזה ופעלה לקבל אותו היא CredoRax, שנחשבת כיום לאחת המצליחות בתחום הפינטק. הרישיון הזה מאפשר לחברה ליישם את הטכנולוגיות שפיתחה בתחום סליקת תשלומים כדי לפעול ישירות מול חברות האשראי, או כפי שהגדיר זאת יו"ר החברה, יגאל רותם, כחברה שהיא "הכלאה בין חברת היי טק ליישות בנקאית". התוצאה של הכלאה כזו היא, שחברה מהסוג הזה יכולה לפעול בשני שווקים – הן כחברה טכנולוגית שמתחרה בטכנולוגיות סליקה והן כחברה סולקת שמתחרה בגופים פיננסיים שעוסקים בסליקה.
בין החברות המעניינות האחרות הפועלות כיום בתחום הטכנולוגיה הפיננסית בישראל:
פיוניר (Payoneer) – ספקית מובילה של פתרונות תשלום בסחר האלקטרוני, שכבר מוכרת פתרונות לכל ספקי השירותים בעולם בכ-200 מדינות ונחשבת למובילה עולמית בתחום מסובך זה שכולל זיהוי המשמש, ניטור העברות כספים והתאמה לרגולציה.
פרסונטיקס (Personetics) – חברה שמציעה יכולת דיגיטלית וירטואלית מהפכנית, המאפשרת לבנקים להציע ללקוחות חוויית שירות אישית לגמרי לרוחב כל השירותים הבנקאיים, תוך מתן הצעות רלוונטיות כגון לעבור לחיוב אוטמטי, או לשלם בתקופה אחרת.
טריידר (Tradaer) – חברה העוסקת בפתרונות מסחר ומאפשרת לשחקן מסחר ליצור תמחור עצמי, תוך מקסום יכולת ההפצה, נפח הפעילות והנזילות.
אקטימייז (Actimise) – חברה שנרכשה על-ידי נייס המאפשרת ניטור של פשיעה פיננסית, ניהול סיכונים וציות לרגולציה.
בילגארד Billguard)) – חברה שמאפשרת לצרכנים לדווח על בעיות בכרטיסי האשראי שלהם (חיוב כפול, חיוב לא נכון וכו') ולדווח על כך לקהיליית המשתמשים האחרים בכרטיס.
פיטץ (Fitz) – אפליקציה המאפשרת לבדוק את תוכנית החיסכון האישית של הצרכן ולגלות האם הוא מקבל את התנאים הטובים ביותר.
סאנדיי-סקי (SundaySky) – יצרנית של וידיאו חכם המאפשרת לחברות גדולות לספק ללקוחות חוויית וידיאו אישית ומבדרת מידי יום המספקות לצרכן אפשרויות רכישה ותמיכה במגוון שירותים כגון סחר אלקטרוני, טלקמוניקציה, ביטוח, בנקאות ונסיעות.
סטראטג'י סיקר (Strategy Seeker) – חברה חדשה שהוקמה אך לפני כשנתיים, המאפשרת בניית אסטרטגיית השקעות אוטומטית, תוך שימוש בכלי תוכנה מתקדמים ובמעקב אחרי אסטרטגיות של משקיעים אחרים, כולל זירת מסחר בין אסטרטגיות.
סיכום ביניים של הנעשה בתחום מלמד, כי סביבת העסקים הדינמית, הרגולציה והחידושים הטכנולוגיים מחייבים גופים פיננסים, ובראשם הבנקים, לייצר חדשנות על מנת להמשיך ולהוביל בשוק. ההשקעה בפינטק תאפשר, כך נראה, לבנקים למנף יכולות קיימות, לפתח הזדמנויות עסקיות חדשות ולצמצם עלויות, וכן לאמץ כלים שיאפשרו להם להתמודד עם חברות חוץ-בנקאיות המשתלטות על נתחים בנקאיים מסורתיים.
לבנקים, כאמור, היסטוריה עשירה של השקעה בטכנולוגיות ולצד קרנות הון סיכון הם משקיעים לא מעט כספים בפיתוח התחום. אחרי הכל, המרחב הפיננסי עתיר במערכות תקשורת ומחשוב כבר עשרות שנים, והיסטורית, הבנקים השקיעו השקעות עתק בפיתוח טכנולוגיות פיננסיות, כך שהמשך ההשקעה שלהם מבטא, אם תרצו, המשכיות. עם זאת, הכיוון כיום הוא להשקיע בחברות פורצות דרך, שמציעות טכנולוגיות המשנות את השוק. הבנקים מבינים שאם הם לא יאמצו את הטכנולוגיות החדשות, הם עלולים להפסיד את השוק העתידי.